שיעורים מבית המדרש
חפש שיעור
קטגוריות שיעורים
הצטרף לקבלת השיעור השבועי במייל

שבחו של אדם, לפרשת נח
נח מצליח להפוך את טבע העולם, לעולם שאינו נקי לחלוטין מן הרע, אבל רובו טוב. המפגש שלנו עם עולם הטבע

נרות של עתיד, לפרשת בראשית
הקדושה כמציאות עליונה מוסיפה בעולם את הפן של חיוב המציאות, מוציאה את העולם ממקריותו ואקראיותו, והופכת אותו לגילוי מעמקים חופשיים

חמה ולבנה, לפרשת וילך ושבת שובה
כשאנו עומדים להיכנס לארץ ישראל מתחלפת ההנהגה האלוקית בעם ישראל. הנהגת יהושע מתדמה לירח הזורח בלילה. הלילה הוא זמן ההתכנסות

ובחרת בחיים, לפרשת ניצבים
הבחירה בחיים אינה פשוטה. כשאנו מתפללים 'זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים' אנו מבקשים חיים שיש בהם חפץ ד', חיים בעולם

עומק הברכה, לפרשת כי תבוא
הליכת רשב"י למערה ליד לוד יוצרת מצב בו אין חיבור גלוי בין הנגלה לבין הנסתר. כשבבית המדרש מתקשים בשאלה המשיקה

ירח אלול, לפרשת כי תצא
כשמכינים את הכוחות מחדש בעשרת ימי תשובה, עת המלך נמצא ולא רק תשוקת הנשמה מדברת 'את פניך ד' אבקש',

המלך המשפט, לפרשת שופטים
מעשי האדם הנובעים מעומק בחירתו מכים גלים בעולם, נחקקים במציאות, ועל מנת לחשוף אותם צריכה להתגלות נקודת תצפית העומדת מעל

קללה שבקדושה, לפרשת ראה
כל עוד יש לנו מגע עם חטא אדם הראשון מחמת קלקול הדורות בחטא העגל, בפירוד שבין השבטים, אנו צריכים להופיע

סוד הזוג האחד, לפרשת עקב
העולם נברא באות ב', לכן מתחילה התורה במילה בראשית. השניות הזו יוצרת מצב של אור וכלים, תוכן והתלבשותו. אמנם לכלים

אהבת ד' ובריותיו, לפרשת ואתחנן נחמו
יחוד ד' הפנימי, הפועל את יחוד כל העולמות, ומוציא את הכוחות הגנוזים במציאות, מופיע בפירוט במצות האהבה בכל הלב. האהבה

יחוד ד', לפרשת דברים
משנה תורה הוא ספר המרכז בתוכו את המסקנה העולה מכל התורה כולה באופן שנהיה ראויים להיכנס לארץ ישראל. עומק התוכחה

יד רמה, לפרשת מסעי
בליל הסדר אנו בשמחה גדולה כי אותה נקודה צפונה מתחילה להאיר, וכל כולנו מצפים לפרסום הנס, להארת החיים הגלויים מכח

לימוד זכות המוציא מן הגלות, לפרשת מטות
נדר אלוקי הוא הגלות. כשם שהנדר מצמצם את ההקשבה לסערות החיים מתוך מציאת פן קבוע המתעלה על גביהם, כך הגלות

קנאותה של ציון, לפרשת פנחס
יוסף ופנחס זכו לחיות את נקודת ציון גם בחייהם האישיים. הקנאות של פנחס, היא ריכוז האהבה הגדולה של כנסת ישראל

ראיה ממש, לפרשת בלק
הראיה הממשית אינה זו הנתפסת דרך חוש הראיה. היא נזקקת לתיווך ולפענוח, עד שעצם הראיה תלויה בהטית הלב 'ולא תתורו

זאת וזאת, לפרשת חוקת
מצבי הערבוביה אליהם מגיעה הפרה האדומה יוצרת מצב בו היא מטמאת את הטהורים, אבל בעומק החוק העליון גנוזה טהרה ועליית

גודל השלום, לפרשת קרח
השבת מגלה את מקור ההכללה של העולם, וממילא בקשת השלום של שבת מגלה את המרחב המגביר באופן איכותי את השלום.

חומר לשון הרע, לפרשת שלח
חטא הנחש הוא חטא הגברת השפתיים והדיבור על פני התוכן הפנימי של החיים, אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו איתנו מי

סיפורי תורה, לפרשת בהעלותך
שבת קודש מאירה את הארת המנורה. בערב שבת, עת אנו עסוקים בהכנת העונג של שבת, אנו קושרים את כל גילויי

של נעלך – לחג השבועות
בכל חתונה של איש ואישה מתגלה משהו מ'מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין'. חיי הקודש של איש ואישה מגלים

כלת משה, לפרשת נשא
יום מתן תורה נקרא בפי חז"ל 'יום חתונתו' ואילו בניין בית המקדש הוא 'יום שמחת ליבו'. שלושה שלבים בחתונה –

שמחו את ירושלים, לפרשת במדבר וליום ירושלים
סדר השבטים מסביב לאוהל מועד נקבע מתוך התאמה מופלאה בין הגילויים שבארץ לתכני הרוח שבשמים. כל שבט ושבט בפני עצמו

דודי לקראת כלה, לפרשת בחוקותי
ישנן מדרגות רוחניות ההולכות ומתגלות מתוך הבחירה הטובה של האדם. גילוי זה חושף את אשר היה טמון ומכוסה מאז ומעולם,

השמיטה והאביונים, לפרשת בהר
בעומק השנה השביעית טמונה השנה השישית. וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית... וציויתי את ברכתי בשנה השישית ועשת את התבואה

הרהורים ליום העצמאות הע"ד
משנה לשנה מתברר יותר עד כמה זקוקים אנו לאופק כדי לעמוד על עצמאותנו. פרק ע"ד מתחיל ב'משכיל לאסף' צריכה השכלה

טהרה וקדושה, לפרשת אמור
הקדושה היא מגמה רוחנית, כל כולה טמירה ונעלמת. אמנם עבודת בית המקדש מתבטאת בצורה מעשית וגלויה במעשה הקורבנות אך יסודה

התקדמות מתמדת, לפרשת קדושים
כשאנו מצווים 'קדושים תהיו' אנו מצווים להיות גילוי והמשך של אופן ההתגלות האלוקית של 'קדוש אני ד' אלוקיכם'. הקדושה היא

אמונת השירה, לשביעי של פסח
החידוש של ליל הסדר הוא ההבדלה המוחלטת מטומאת מצרים של כל יחיד ומשפחה מישראל. אמנם בקיעת ים סוף מבררת את

יראת ד', לפרשת אחרי
שתי מדרגות בעבודת ד', מדרגה אחת תלויה בנו והשניה הופעה מלמעלה – היראה והשמחה. ההתגלות בעולם ההכרה, ההתוודעות המתקבלת בעולם

מצה, לחג הפסח
עיקרה של יציאת מצרים היא להכין אותנו אל הגאולה השלמה העתידה, אל 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה'. מתוך נקודת הגובה אליה

תורת המצורע, לפרשת מצורע ושבת הגדול
פגם הלשון נובע מראיה חלקית של המציאות, מראיית חוסר ההלימה שבין המציאות הנראית לעיניים לבין מה שאנו מצפים שיהיה. רעי

וילדה זכר, לפרש תזריע החודש
השכיבה היא השחרור מכל עולם העשיה, שביתה מכל פעולה ותנועה מתוך בקשת איכות חדשה והתכווננות לעולם עליון יותר. 'ונר אלקים

עגל ופרה, לפרשת שמיני ופרה
עניינו של יום הוא גילוי סגולתה של כנסת ישראל, וסגולה זו מתגלה בתכונת הפרה, בפרט זו האדומה. 'דבר אל בני

ספק ותיקון, לפרשת צו ושושן פורים
הקושיות הרעות הן קושיות שאינן נובעות מריבוי הגוונים של דבר ד', המתגלים ומאירים את העולם המוגבל, אלא מערבוב עולמי שאינו

גדלות וקטנות, לפרשת ויקרא-זכור
ההשתוקקות מלאת הכיסופים להתכלל באלוקות יוצאת אל הפועל בעבודת הקורבנות. השתוקקות זו הופכת להיות עבודת ד' קבועה, ובקביעותה היא מגלה

משכן העדות, לפרשת פקודי
לפני בניין המקדש אנו מצווים להעמיד מלך ולמחות זרעו של עמלק. העמדת מלך יוצרת מצב בו שאיפות הדבקות שלנו הופכות

טוב לב, לפרשת ויקהל שקלים
כשמשה היה בהר סיני הוא קיבל את הציווי האלוקי במקוריותו, כפי המחשבה העליונה – 'מאת כל איש אשר ידבנו ליבו

אוהל מועד, לפרשת כי תישא
מציאות המקדש כפי שנתבארה בפרשה הקודמת היא מציאות חיה וקבועה של דבקות ישראל בקב"ה. מקדש של מטה מכוון כנגד מקדש

יחוד עליון, לפרשת תצוה
כשהקב"ה פונה אל משה ואומר 'אתה' הוא מגלה את עומק פנימיות החיבור בין משה לאלוקות. ה'אתה' של משה, הוא מעמד

שלהבות תפילה, לפרשת תרומה
התפילה, שהיא מדברים העומדים ברומו של עולם, הרי כפי רומה כן זילותה, אך רבים אומרים מי ייתן טוב לנפשנו לזכות

רז גלגולי הנשמות, לפרשת משפטים
בכדי לחיות את הליכות העולם, בכדי להיות חלק מהותי מהופעת הליכות עולם, עלינו לקרא 'הלכות עולם'. הלכות אלה אינן נובעות

תורה לעולם, לפרשת יתרו
ממדים הפנימיים של עם ישראל, אלה העומדים בגובה הנשמה, שמורים תמיד, אף בגלות. שליטת הרע פגעה רק בממדים החיצוניים, בגוף.

חמֻשים, לפרשת בשלח
הפרשה מתחילה מתיאור של 'העם' 'ויהי בשלח פרעה את העם', ...'פן ינחם העם בראותם מלחמה..'. כל הדרך הארוכה דרך ים

בדמייך חיי, לפרשת בא
ישעיהו הנביא מתאר את מכות מצרים ונגף ד' את מצרים נגוף ורפוא' – נגוף למצרים ורפוא לישראל (זוהר הקדוש לו.)

שמיטה ויובל, לפרשת וארא
בעת הגלות אנו משולים לגן נעול. הגן הנעול אינו מאפשר לבאים מבחוץ להיכנס אל תוכו וכל כולו רווי צפיית עתיד.

גן וכרם, לפרשת שמות
בעת הגלות אנו משולים לגן נעול. הגן הנעול אינו מאפשר לבאים מבחוץ להיכנס אל תוכו וכל כולו רווי צפיית עתיד.

על בנימין, לפרשת ויגש
יהודה ניגש אל יוסף ומדבר עימו לא כנציג של כל האחים, אלא כיהודה העומד לבדו בפני יוסף. לא לחינם עומד

'פתחי לי' – לחנוכה
בחנוכה אנו מתחילים לתקן את אי פתיחת הדלת. המפרשים מביאים מדרש, שלצערי נעלם ממני מקורו 'ועל פתחינו כל מגדים זה

קצו של חושך, לפרשת מקץ
בסוף הלילה, לקראת השחר העולה, לקראת גאולתם של ישראל, מתעורר כח הקטרוג של עשו, ומולו, על יעקב לגלות את כוחותיו

שמחה בחושך, לפרשת וישב
בסוף הלילה, לקראת השחר העולה, לקראת גאולתם של ישראל, מתעורר כח הקטרוג של עשו, ומולו, על יעקב לגלות את כוחותיו

ונפשי כעפר לכל תהיה, לפרשת וישלח
בסוף הלילה, לקראת השחר העולה, לקראת גאולתם של ישראל, מתעורר כח הקטרוג של עשו, ומולו, על יעקב לגלות את כוחותיו

באר בשדה, לפרשת ויצא
השראת השכינה המקורית של ארץ ישראל – באר שבע, הופכת להיות באר בשדה. השכינה מתגלה בצורה אחרת, כחלק מגידול המציאות,

עתירתו של יצחק, לפרשת תולדות
יצחק אבינו מחדש מדרגה מיוחדת בתפילה – ריבוי תפילה 'ויעתר יצחק'. מהיכן בא הכח להרבות בתפילה? מדוע אברהם אבינו התפלל

חיים עד העולם, לפרשת חיי שרה
אברהם, כל כולו מסתכל בנשמה הקדושה, היוצרת כפל של חיים. שרה מגלה שגם החיים בעולם הזה הם חיים עליונים. שרה

שחוקו של משיח, לפרשת וירא
מתי אנו צוחקים? כשאנו נפגשים עם תוכן שמחד אנו מרגישים עומק של שייכות אליו, ומצד שני כשאין אנו מסוגלים לעכל

חיוניות הקשר עם קשי העורף, לפרשת לך לך
אברהם אבינו מוותר על המדרגות העליונות של גילוי האלוקות על מנת לקחת עימו את לוט. לוט, כאביו הרן בנוי מטוב

שמחה ודין בארץ, לפרשת נח
הארץ היא אותה מהות עליונה המקבלת אל תוכה את כל המגמות האלוקיות העליונות ומוציאה אותן אל הפועל מתוך אחדות גמורה.

ספר תולדות האדם, לפרשת בראשית
לפני שמזכירים את תולדותיו של אדם, את לידת שת, מזכיר לנו רבונו של עולם את מהותו של האדם. לפני שאנו

היקף ופנים – וזאת הברכה ושמחת תורה
הפער בין האמונה הפנימית לבין נתיבותיה בחיים, בין שתי הדיברות אותן שמענום מפי הגבורה לבין כל פרטי התורה, יצרה מצב

נטילת לולב במקדש ובמדינה
התוכן הפנימי של נטילת לולב הוא המשך של פעולת הימים הנוראים. הסוכה, שהינה זכר ליציאת מצרים, מגלה לנו תוכן עליון

נחשב כצג באיתון, ליום הכיפורים
כל עוד יש שגגות בישראל, הרי שחטאים אלה יוצרים מצב בו יש החטאה, אין התכווננות מוחלטת לרצון ד'. להיות יכול

ייאוש מהגאולה, לפרשת האזינו
תהליכי הגאולה יוצרים את התשתית למפגש עמוק עם רבש"ע. ההבנה כי אין לנו לחפש שום פתרון זמני וחלקי אלא להישען

לקראת ובעקבות סליחות ראשונות תשפא (שיחה לקראת ראש השנה תשפב)
כשרוצים באמת לשוב, אע"פ שמעוכבים בשביל כמה מניעות... אע"פ שהעכוב הוא גדול מאד והלב מוכרח להיות נשבר מפני ידיעת גדל

תקע בשופר גדול, פרשת ניצבים
דווקא יראת השמים הפרטית הזו, שהתמודדה שנים רבות עם קשיי הגלות ולא שינתה את טעמה, התמידה את היחס לאלוקות עד

התהוות, לפרשת כי תבוא
היותנו גוי אחד בארץ מגלה ומאמתת את האחדות האלוקית המופיעה מבעד לכל הסתירות והניגודים. ולכן בראש השנה שעיקרו בארץ אשר

לימוד זכות כקידוש ד', לפרשת כי תצא
מגמת החיים היא לקדש את השם. קידוש ד' משמעותו יצירת תנועה מתמדת של הופעה שאינה מותירה חלל ריק הפנוי חלילה

תמימות וחכמה, לפרשת שופטים
המפגש שלנו עם בריאת העולם הוא מפגש של סוד, של סתר, של צנעה. המפגש של החוזים בכוכבים הוא מפגש היוצר

מנוחה ונחלה – לפרשת ראה
פרשת ראה היא הפרשה המכניסה אותנו לארץ ישראל ומתארת את חיי הקודש והחול בארץ ישראל. הפרשה מעמידה במרכז את הבחירה

להיות שומע – לפרשת עקב
עולם הקודש הינו עולם של חיים. כמה קל ליפול למהמורת ההשוואות בין קודש לחול ובזה להמעיט את יכולת ההקשבה. בטעות

להתפלל עם, לפרשת ואתחנן
דווקא מתפילה אשר כזו, מאי התקבלותה של תפילתו, אנו למדים שעיקרה של תפילה אינה איזו התוצאה החיצונית, כלומר התמלאות המאוויים

איכה ונחמה, לפרשת דברים
הקדוש ברוך הבטיח לאבות לתת להם את הארץ, והלא מתו לפני נתינת הארץ לבני ישראל? מכאן מדייקים חז"ל שנשמותיהם של

החלצו, לפרשת מטות מסעי
הצמאון לאלוקים שאינו יודע גבול, מתגלה פעמים רבות בעצם היותו בחיפוש. אישיותו של הצמא מתאפיינת בניסיון מתמיד להעמיד את עצמו

על חיוב השלילה, לפרשת פנחס
הצמאון לאלוקים שאינו יודע גבול, מתגלה פעמים רבות בעצם היותו בחיפוש. אישיותו של הצמא מתאפיינת בניסיון מתמיד להעמיד את עצמו

לפעול עם א-ל, לפרשת בלק
מרכז עבודת ד' היא לנסות ולהתאים את הליכתנו בעולם אל המקצב האלוקי הכמוס. התאמה זו יוצרת מצב בו, בעצם הליכתנו,

הנחש המחיה – לפרשת חוקת
אין כוונת חז"ל לומר שהנחש היה רק מעורר להשתעבדות הלב לאבינו שבשמים או ליצור הכוון כלפי מעלה. אם כך היה,

השראת השכינה בעדה, לפרשת קרח
בכל מקום שיש עשרה מישראל יש השראת שכינה, ואנו מצווים ויכולים לגלות השראת שכינה זו בפועל. דרך הבחירה של כל

זכות היו"ד הנוספת – לפרשת שלח
כדי להיכנס לארץ צריך לעורר את כח הגבורה מכוחה של אמונה גדולה. מראה העיניים תלוי בכיוון הלב, ולכן בסוף הפרשה

ספר בפני עצמו – לפרשת בהעלותך
שני צדדים יש לנו בגילוי הקשר הקבוע שיש בינינו לריבונו של עולם – התורה והתפילה. האדם המתבונן בעולם, במהלכי ההיסטוריה,

מקדש כמקור האמון, לפרשת נשא
פרשת סוטה מפגישה אותנו עם מקור השלום ולעומת זה עם מקור החטא והסטיה. נקודת השייכות העמוקה, נקודת האמון הפנימית שבין

נשמה וגוף, לפרשת במדבר ולקראת חג השבועות
היה מקום לומר שהמלמד תורה את בן חברו תורם תרומה משמעותית לעיצוב דרכו מכאן ולהבא, מגביר את יחסו לנשמה, עד

קוממיותה של שמיטה, לפרשת בהר בחוקותי
כשרוצים לרתום שור לחרישה שמים עליו עול. עול זה מטה ומוריד את ראשו של השור כלפי מטה ובכך מנתב הוא

מחולי למספד לי – הרהורי דברים
הזמן בשנה; המקום בעולם; האדם בנפש. הזמן - ל"ג בעומר, כשפסקו תלמידי רבי עקיבא למות, מיתה שנגזרה עליהם בגלל שלא

שבת ומועדים, לפרשת אמור
המועדים מתגלים דרך הזמן הטבעי. הילוכם של גרמי השמים – סיבוב כדור הארץ מסביב לשמש וסיבוב הירח מסביב לארץ –

הגישה אל הקודש, לפרשת אחרי מות קדושים
הצדוקים והבייתוסים שאינם מאמינים בעולם הבא, יצרו יחס של מרחק מרבונו של עולם. גורסים הם כי אין לנו אפשרות להתקרב

שיעור לקראת יום העצמאות תשעח
כשאנו מוצאים דעות כוזבות המהרסות את העולם, זה סימן שיש להם כח פנימי גדול. לכן הרב קוק דן על מקור

נגעים ואהלות – לפרשת תזריע מצורע
רבונו של עולם מודיע לנו כשנבוא לארץ כנען הוא יתן נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם. נחלקו תנאים במסכת סנהדרין (עא.)

שיעור לקראת יום העצמאות תשעז
מתוך רוממות יום הזכרון אנחנו ניגשים לעסוק בקדושת יום העצמאות. מהי הקומה החדשה שנתחדשה עלינו ביום העצמאות, מהו 'עיצומו של

הרהורים ליום העצמאות הששים ושמונה
עומדים אנו על סיפו של היום הקדוש, על סיפה של ראשית שנה לאומית. חוזרים אנו לאותו יום ראשון, ערב שבת

הרהורים ליום העצמאות הששים ותשע
עומדים אנו בסיפו של היום הגדול, בנקודת המעבר מיום הזכרון ליום העצמאות, בוי"ו החיבור שבין שני אלה התכנים, שתי צורות

הרהורים ליום העצמאות השבעים ואחת
עומדים מולנו 'מזנבי מחנות', רשעים שאיבדו לכאורה מטרה. עומדים מולנו בנסיונות לפורר אותנו מבפנים. עלינו לזכור שזבוב אין לו כח

הרהורים ליום העצמאות השבעים ושתיים
שבעים ושתיים אותיות היו לשם המפורש, קריאת השם המפורש על מדינת ישראל היא הדבר הנצרך מאז ומכבר אבל צורך זה

האלוקות שבטבע, לפרשת שמיני
צם מציאותו של בית המקדש בעולם מגלה את חפץ ד' בכל הרבדים. עליית ישראל ברגלים אל בית המקדש, מגבירה את

פסח מצה ומרור
'מצה זו שאנו אוכלים על שום מה...' שלוש שאלות אנו מבררים לפי שיטת רבן גמליאל, שרק אם מבררים אותם, אנו

תורת החטאת והאשם | לפרשת צו
צם מציאותו של בית המקדש בעולם מגלה את חפץ ד' בכל הרבדים. עליית ישראל ברגלים אל בית המקדש, מגבירה את

נקודת הרצון | לפרשת ויקרא
קרבן אינו רק מעין מונולוג חי, אותו נושא הרוצה להקריב לד', קרבן הוא גילוי של מציאות קיימת, של שייכות עצמית

מלאכת הבערה והוצאה | פרשת ויקהל-פקודי -החודש
כשאדם מדליק אש הוא יוצר תשתית להתהוות הנעשית ברובה מאליה. האש מחד היא שעבוד כוחות הטבע ליצירת דברים מחודשים. האש

אישה ואם – לפרשת כי תישא ופרה
היכולת המיוחדת, המאפשרת את הופעת הגוונים הדקים שבמציאות, באה לידי ביטוי בדמות האם, דמות וכשרון הטמונים בכל אישה. האימא עומדת

התעוררות מנין? | לפורים ופרשת תצוה
איך יכול להיות שרבי עקיבא דורש והציבור מעיזים להתנמנם וכיצד הוא מעוררם בדבריו. שהנה גלות הא בחינת שינה כמו שנאמר

עומק רום
ננסה ללמוד ביחד חלק מתורה מופלאה הנמצאת בספר הקדוש אמרי אמת (של הרבי הקדוש רבי ליבל'ה איגר מלובלין) על פורים.

חביבים ישראל | לפרשת תרומה-זכור
עיקרה של השראת שכינה בישראל היא בארץ ישראל. כדי לגלות ולהופיע את הקדושה האחת המקיפה כל, את אותה שקיקה פנימית

תורה מנשאת – לפרשת משפטים שקלים
האירוע הניסי החד - פעמי של קריעת ים סוף עומד למעלה מן המציאות. הבריק ברק בעולם של גילוי אלוקות. האמונה

ברוך ד' | לפרשת יתרו
האירוע הניסי החד - פעמי של קריעת ים סוף עומד למעלה מן המציאות. הבריק ברק בעולם של גילוי אלוקות. האמונה

גאות ד' – לפרשת בשלח
גאות ד' – לפרשת בשלח " 'אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לד' ויאמרו לאמר, אשירה לד' כי

החדש הזה – לפרשת בא
החדש הזה – לפרשת בא " 'החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה' – אמר רבי אסי

מורשה–לפרשת וארא
מורשה – לפרשת וארא " 'ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם

דרכי גאולה – לפרשת שמות
דרכי גאולה – לפרשת שמות " 'ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל

יעקב מאבותינו – לפרשת ויחי
בס"ד יעקב מאבותינו – לפרשת ויחי " 'המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי

רק לקוות – לפרשת ניצבים וילך
" 'כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא; לא בשמים היא לאמר מי

ברכת הלב – לפרשת כי תבוא
" 'ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך' – ברוכים אתם בבואכם לבתי מדרשותיכם וברוכים אתם בצאתכם למסחרכם" (כ"ח ו' על

ראה חיים – לפרשת כי תצא
" 'כי יקח איש אישה חדשה לא יצא בצבא… ושימח את אשתו אשר לקח' -…וישמח עם אשתו שלקח" (כ"ד ה'

חיוניות הכניסה לארץ – לפרשת דברים
" 'ד' אלוקינו דיבר אלינו בחורב לאמר רב לכם שבת בהר הזה' – ד' אלוקינו דיבר עימנו, ולא אני בפני

רצון הלב – לפרשת מטות מסעי
" 'ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן: האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?! ולמה תניאון את לב בני ישראל מעבור

מבשר גאולה – לפרשת פנחס
" 'לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום' – בשבועה אמור לו משמי, הלא אני גוזר לו את בריתי

דעת יראת שמים – לפרשת קרח
" 'ויפלו על פניהם ויאמרו א-ל אלוקי הרוחות לכל בשר, האיש אחד יחטא ועל כל העדה יקצוף' – ויפלו על

לערבב את השטן – לפרשת בהעלותך
" 'וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלוקיכם אני ד'

עליה בקודש – לפרשת אחרי מות קדושים
" 'וידבר ד' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ד' וימותו' – …אחרי שמתו שני בני אהרן,

מילה בשמיני – לפרשת תזריע מצורע
" 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' – וביום השמיני תהיה האישה מותרת לבעלה והבן ימול בשר ערלתו" (פרק י"ב ג'

קביעות של דבקות – לפרשת ויקרא
" ויהי כאשר השלים משה להקים את המשכן חשב משה ודן בליבו ואמר: הר סיני שהיתה משיחתו משיחה של שעה,

נדיבות הלב לפרשת תרומה
" '…דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי' -… מכל שיתרצה

ישועות זה סדר נזיקין – לפרשת משפטים ושקלים
" 'כי תקנה עבד עברי…' כי תקנה בגניבתו לעבד, בן ישראל.." (שמות כ"א א' על פי תרגום יונתן בן עוזיאל)

גלי מעשים לפרשת יתרו
" 'והזהרתה אתהם את החוקים ואת התורות והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון' -והזהר אותם את

ליל שימורים לפרשת בא
" 'ליל שימורים הוא לד' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לד' שמורים לכל בני ישראל לדורותם' ארבע לילות כתובים

צווחת נחש הקדמוני – לפרשת וארא
" 'כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין'

חיים של תפילה לפרשת שמות
בס"ד " 'ותאמרן המילדות העבריות אל פרעה: כי לא כנשים המצריות העבריות, כי חיות הנה, בטרם תבוא אליהן המילדות וילדו.'

להיות יהודי – לפרשת ויחי
" 'יהודה אתה יודוך אחיך, ידך בעורף אויביך, ישתחוו לך בני אביך' – יהודה את הודית על מעשה תמר בגלל

שכינה עימנו – לפרשת ויגש
" 'וינשק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו איתו' ויבך עליהם שראה שמשתעבדים לבין האומות" (על פי יונתן

גאולה הבאה מלמטה – לפרשת מקץ וחנוכה
" 'ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמורו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו. ויאמר אל אחיו, הושב

עליה מכל הנפילות – לפרשת וישב
" 'ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אומרים נלכה דותינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדותן' ויאמר האיש, המלאך גבריאל,

לנפש חיה – לעילוי נשמתה של תהילה פישפדר
על חיינו המסורים בידך ננסה לפתוח בשאלה לשונית, שאלה הנראית לכאורה כשאלת פשט אך מאחורי האופציות לתשובה נפרש עולם מלא

האחדות כבסיס לעבודת ה'
" 'ויאמר יעקב אלוקי אבי אברהם ואלוקי אבי יצחק, ד' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך' – ויאמר יעקב

מעשה מרכבה – לפרשת ויצא
" 'ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו' וחלם והנה סולם קבוע בארץ

תפילתו של אברהם
" 'ויאמר אל נא יחר לד' ואדברה אך הפעם, אולי ימצאון שם עשרה. ויאמר לא אשחית בעבור העשרה.' – ואמר

מרידתו של נמרוד – לפרשת נח
"וכוש ילד את נמרוד הוא החל להיות גיבור בארץ. הוא היה גיבור ציד לפני ד' על כן יאמר כנמרוד גיבור

חכמה ורצון לפרשת בראשית
" 'בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ' – מן אולא (בתחילה) ברא ד' ית שמיא וית ארעא. (יונתן בן

ברית חדשה – לפרשת ניצבים
'זה הוא שאמר הכתוב 'הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד'. בוא וראה כשברא הקב"ה את עולמו וברא אדם בתוכו, לא

עם אחד – לפרשת כי תבוא
" 'וברך את עמך את ישראל' והלא בידוע שעמך הן ישראל, ומה תלמוד לומר 'את עמך את ישראל'? אלא בזמן

אחים אנחנו לפרשת כי תצא
" 'אם תחנה עלי מחנה לא יירא ליבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח' אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה:

לך אל נמלה – לפרשת שופטים
" זה הוא שאמר הכתוב 'לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין ומושל'. 'לך אל נמלה

אחדות הלבבות לפרשת דברים ותשעה באב
ד' אלוקינו דיבר אלינו בחורב: רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם ובאו הר האמורי ואל כל שכניו,

כבקרת רועה עדרו – לפרשת מסעי
" זה שאמר הכתוב 'נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן'… מה הרועה הזה מנהל צאנו ממקום למקום בנחת ומוליכן למקום

אהבת לצדק את בני – לפרשת פנחס
"… ולפי שאהב פינחס להצדיק את ישראל, אמר לו הקב"ה: פנחס, 'אהבת צדק' – אהבת לצדק את בני, 'ותשנא רשע'

למען דעת צדקות ה' – לפרשת בלק
"זה הוא שאמר הכתוב 'כל כלי יוצר עליך לא יצלח' אלו אומות העולם שהן מתכלין מן העולם, וכל מחשבה שהן

בעבור מילה אחת – לפרשת חוקת
" '…למות שם אנו ובעירנו' זו מידת בינוניים שממונם חביב עליהן כגופן" (מדרש הגדול חוקת) " '… והשקית את העדה

בלימת פה – לפרשת קורח
" 'ויהי ככלותו לדבר… ותבקע האדמה' לפי שהיא תפילה של נקמה לא נענה עד שהשלים תפילתו, לכך נאמר 'ויהי ככלותו'

גבורה וחסד – לפרשת שלח
" 'ועתה יגדל נא כח ד' ' זהו שאמר הכתוב 'ויאחז צדיק דרכו וטהור ידיים יוסיף אומץ… 'ויאחז צדיק דרכו'

אתה אור ומושבך אור – לפרשת בהעלותך
" אמרו משה ואהרן לפני הקב"ה: רבונו של עולם, אתה אור ומושבך אור והאור כולו שלך, ואתה מצווינו להדליק לך

אמון משפחתי ועבודת ד' –לפרשת נשא וחג השבועות
" לפיכך משה מזהיר לישראל על פרשת סוטה, שכל המזנה על אשתו כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר 'אם נפתה ליבי

גאון עוזנו – לפרשת בחוקותי
" 'ושברתי את גאון עזכם' זה בית המקדש, וכן הוא אומר 'הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם ומחמד עיניכם ומחמל

גלות כשמיטה – לפרשת בהר
"… והלא ישראל עצמן נמשלו בשביעית שנאמר 'כי כרם ד' צבאות בית ישראל' אף על פי שנשתעבדו שישה שעבודין –

צדקה ובית המקדש – לפרשת אמור
" 'ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך' אמר רבי ארידימוס ברבי יוסי וכי מה ראה הכתוב ליתנה באמצע

קדושתי למעלה מקדושתכם – לפרשת קדושים
" זה הוא שאמר הכתוב 'אין קדוש כד' כי אין בלתך' הכתוב מדבר כנגד קדושתו של הקב"ה לפי שמצינו דברים

בניית החירות – לפרשת מצורע ושבת הגדול
"… גם בנגעים הבאים על האדם כן: בתחילה הוא מתחיל בביתו, אם חזר בו מוטב, וטעונים חליצה, 'וחלצו את האבנים',

תן חלק לשבעה וגם לשמונה – לפרשת תזריע והחודש
" זה הוא שאמר הכתוב 'תן חלק לשבעה וגם לשמונה'… 'תן חלק לשבעה' אלו שבעת ימי נידה, 'וגם לשמונה' אלו

ביום חתונתו וממלכת כהנים – לפרשת שמיני ופרה
" 'ביום חתונתו' – ביום ששרתה שכינה בישראל. 'וביום שמחת ליבו' – ביום שירדה אש חדשה מן המרום וליחכה על

שמחה תמיד – לפרשת צו
"זהו שאמר הכתוב 'אתה צוית פקודיך לשמור מאד' רבנן אמרי איזו היא מצוה שציונו הקב"ה לשמרה מאד? הוי אומר זו

שמחת עשיה, בניין והשראת שכינה – לפרשת פקודי
" 'ותכל כל עבודת המשכן אהל מועד ויעשו בני ישראל' אמר רבי שעמון בן לקיש: חביב משכן יותר ממעשה בראשית

השמחה בתרומת הנשים – לפרשת ויקהל ושקלים
השמחה בתרומת הנשים – לפרשת ויקהל ושקלים " 'ויבאו האנשים על הנשים'. מלמד שהיו הנשים מקדימין לאנשים, לפיכך זכו נשים

על תיקון, בריאות ונורמאליות – לפרשת כי תישא
" 'ונתנו איש כופר נפשו' אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן הרשע לשקול שקלים

זכותן של ישראל – לפרשת תצווה
" 'מאת בני ישראל' – לזכות ישראל, אבל הוא אור, ועימו שרוי אור, ומלבושו אור, ומשרתיו אש לוהט, וכרסייה שביבין

עומק פתיחת הלב – לפרשת תרומה
" 'אשר ידבנו ליבו' – לפי שהתנדבו ישראל במלאכת המשכן בכל ליבם, אף הקב"ה מפייסן בלב דכתיב 'דברו על לב

מזבח הדבקות והמשפטים – לפרשת משפטים
" 'ואלה המשפטים' מה כתוב למעלה מן העניין 'מזבח אדמה תעשה לי' על שם שנאמר 'עשה צדקה ומשפט, נבחר לד'

תורת השלום של המשיח – לפרשת יתרו
" 'וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום'… רבי סימאי אומר: הדן את דין האמת לאמתו נראה כמטיל קנאה

ייסורי דרך ומדבר – לפרשת בשלח, שבת שירה
" 'ויסב אלקים את העם דרך המדבר ים סוף'. רבי אליעזר אומר: דרך – כדי לייגען שנאמר 'עינה בדרך כוחי',

צמיחה מתוך יאוש – לפרשת בא
" 'החודש הזה לכם' רבי חייא בר ווא פתח: 'תוחלת ממושכה מחלה לב ועץ חיים תאוה באה'…. אלו ישראל עד

שבח ותפילה – פרשת וארא
" 'ויפרש כפיו לד' ' מאי שנא בכולהו כתיב 'ויעתר אל ד' ', 'ויצעק משה אל ד' ', ברם הכא

הבאים מצרימה – פרשת שמות
" 'הבאים מצרימה' זה הוא שאמר הכתוב 'הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל', אמר רבי תנחומא: בכל מקום ישראל באים

קבורת יעקב בארץ ישראל – לפרשת ויחי
" 'ויקרבו ימי ישראל למות' רבי שמעון בן לקיש אומר: ימותיהן של צדיקים מתין והן אינן מתין, מאי טעמא, 'ויקרב

שני משיחים – לפרשת ויגש
" זה הוא אמר הכתוב 'הנה ימים באים נאום ד' וניגש חורש בקוצר'. 'חורש' – זה יהודה דכתיב 'יחרוש יהודה

יצחק ויוסף – לפרשת מקץ, שבת חנוכה
"… נמצא 'ויהי' משמש לשון שמחה ולשון אבל, לכך נאמר בתחילת העניין 'ויהי מקץ'. דורשי אגדות אומרין, מסורת היא בידן

מפעלות אלוקים ומפעלות הוי'ה – לפרשת וישב
"זה הוא שאמר הכתוב 'לכו וראו מפעלות אלקים נורא עלילה על בני אדם', נאמר הפסוק הזה כנגד עלילות שהקב"ה מנהג

האמת והשלום – לפרשת וישלח
"זה הוא שאמר הכתוב 'שובי שובי השולמית, שובי שובי ונחזה בך, מה תחזו בשולמית כמחולת המחניים' למה הוא קורא לכנסת

נחלה בלי מצרים – לפרשת ויצא
" 'ופרצת ימה וקדמה' מלמד שניתנה לו נחלה שאין לה מצרים. מכאן אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי, כל המענג

עקרותן של אימהות – לפרשת תולדות
"תנו רבנן שאלו את הזקנים מפני מה אמהות עקרות היו? אמרו להם מפני שהן צדיקות וכשרות, כדי שלא יהוא בטוחות

הצלת לוט – לפרשת וירא
" 'והנה שלושה אנשים' – מאן נינהו (מי הם) שלושה אנשים? אמר רב: מיכאל וגבריאל ורפאל. מיכאל שבא לבשר את

הניסיון הרביעי – לפרשת לך לך
" הניסיון הרביעי – 'ויהי בימי אמרפל', זה נמרוד. רב ושמואל חד אמר אמרפל שמו ולמה נקרא שמו נמרוד?

תורתו של נח – לפרשת נח
"זה הוא שאמר הכתוב 'אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים' נאמר הפסוק הזה כנגד נח הצדיק שלא הלך בדרכי

אור שם שמים – לפרשת בראשית
" 'ויקרא אלקים לאור יום' גבי אור כתיב 'ויקרא אלקים' וגבי חשך כתיב 'ולחושך קרא לילה' מכאן שאין הקב"ה מזכיר

יושר החיים לפרשת האזינו
" 'וישמן ישורון ויבעט' – לפי השבע הן מורדין, וכן אתה מוצא בדור המבול שלא מרדו לפני המקום אלא

אשריכם ישראל – ליום כיפור
אשריכם ישראל – ליום כיפור "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר

על תפילה ועיתויה – לפרשת וילך ושבת תשובה
" 'הן קרבו ימיך למות'… מלמד שעשרה פעמים נגזרה עליו גזירה שלא ליכנס לארץ ישראל ועדיין לא נחתם גזר דין

עבודת ד' במקדש ובשמחה – לפרשת כי תבוא
" 'ויביאנו אל המקום הזה' זה בית המקדש. או יכול זה ארץ ישראל? כשהוא אומר 'ויתן לנו את הארץ הזאת'

כנגד יצר הרע – לפרשת כי תצא
בס"ד " 'כי תצא למלחמה על אויביך… וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאישה'. לא דברה תורה

המלך המשפט וגאולה – לפרשת שופטים
" 'שופטים ושוטרים' משל למלך שהיה לו בנים הרבה והיה אוהב את הקטן יותר מכולם, והיה לו פרדס אחד והיה

שותפות בבריאה – לפרשת ראה
" 'עשר תעשר'… זה שאמר הכתוב 'נבהל להון איש רע עין' וגו' רבי לוי פתר קרא בזה שאינו מוציא מעשרותיו

ביטולה של תורה ויסודה – לפרשת עקב
בס"ד " אמר ריש לקיש פעמים שביטולה של תורה היא יסודה דכתיב 'אשר שברת' אמר לו הקב"ה: יישר כח ששברת."

תחנונים ונחמה – לשבת ואתחנן נחמו
בס"ד "… 'ואתחנן' למה לא נתפלל משה אלא בלשון תחנונים? אלא בשעה שעמד משה ואמר לפני הקב"ה 'הודיעני נא את

שמחת התוכחה – לפרשת דברים
בס"ד " 'אלה הדברים אשר דבר משה' – וכי לא נתנבא משה אלא אלו בלבד, והרי כתב כל התורה שנאמר

הכרעת החיים הפנימיים – לפרשת מטות מסעי
"… אמר להם הקב"ה לישראל לא תהיו סבורים שמותר לכם לישבע בשמי אפילו באמת, אין אתם רשאין לישבע בשמי אלא

נשים ארצישראליות – לפרשת פנחס
"רבי נתן אומר יפה כח נשים מכח אנשים, אנשים אומרים 'ניתנה ראש ונשובה מצרימה' ונשים אומרות 'תנה לנו אחוזה' "

משה ובלעם – פרשת בלק
בס"ד משה ובלעם –לפרשת בלק "…במשה ייתר אות אחת, בבלעם חיסר אות אחת, במשה חיסר דבר אחד, בבלעם ייתר דבר

זמן וטהרה – לפרשת חוקת
" 'והייתה לעדת ישראל למשמרת' – לפי שבעולם הזה ישראל מיטמאין ומיטהרין על ידי כהן, אבל לעתיד לבא הקב"ה עתיד

אולי הוא בוכה עכשיו: מעט על אלסטיות הזמן האומנותי, החופש, ופעימות הלב
המשפטים הבאים אינם צריכים להיות ההתחלה, הם סופו של תהליך, ועצם ההשמה שלהם בהתחלה תיצור ניכור אפשרי. לא נמצא להם

זכותו של משה – לפרשת קורח
"…ולפי שהלך משה לפתחו של דתן ואבירם, זכה להציל ארבעה צדיקים מדינה של גיהנם, שלושה בני קרח ואון בן פלת.

זכרון כתנועת חיים – לפרשת שלח
" 'וראיתם ועשיתם', מגיד הכתוב שכל המקיים מצות ציצית מעלה עליו הכתוב כאלו קיים כל המצות כולן, והלא דברים קל

שבעה ספרי תורה – לפרשת בהעלותך
" 'ויהי בנסוע הארון'. פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ומלמטה (לפני שני הפסוקים 'ויהי בנסוע' 'ובנחה יאמר' מופיעה

אדם מכבד מקומו – לפרשת נשא
"תניא רבי יוסי אומר לא מקומו של אדם מכבדו אלא האדם מכבד את מקומו שכן מצינו בסיני שכל זמן שהשכינה

דבר ד' המוצנע והגלוי – לפרשת במדבר וחג השבועות
" 'וידבר ד' אל משה במדבר סיני באוהל מועד' עד שלא עמד אוהל מועד דיבר עימו בסנה שנאמר 'ויקרא מלאך

קוממיות – לפרשת בחוקותי וליום ירושלים
" 'ואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות' רבי שמעון אומר מאתים אמה, רבי יהודה אומר מאה אמה כאדם הראשון…" (ילקוט

אונאת דברים – לפרשת בהר
" …'ולא תונו איש את עמיתו' באונאת דברים הכתוב מדבר. הא כיצד? אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור

הכהונה – בקשת החיים. לפרשת אמור
"מה כתיב למעלה מן העניין? 'ואיש או אישה כי יהיה בהם אוב או ידעוני', מה כתיב אחריו? 'אמור אל הכהנים',

פרושים וצדוקים במעלה הקדושה – לפרשת אחרי מות קדושים
"תנו רבנן 'ונתן את הקטורת על האש לפני ד'- שלא יתקן מבחוץ ויכניס, להוציא מליבן של צדוקין שהיו אומרים יתקן

הקב"ה מטהר את ישראל – לפרשת תזריע מצורע
"… לפי שבעולם הזה הכהן רואה את הנגעין, אבל לעתיד אמר הקב"ה: אני מטהר אתכם, הדא הוא דכתיב 'וזרקתי עליכם

ליל הסדר בארץ ישראל ובבית המקדש
מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסובין בבני והיו מספרים ביציאת מצרים

קרבנות של עתיד – לפרשת צו ושבת הגדול
" 'זאת תורת העולה'. אמר רבי אבא בר יודן: משל למלך שכבדו אוהבו בחבית של יין וכלכלה של תאנים. אמר

דעת – כלי הכלת ההמיה. לפרשת ויקרא והחודש
"רבי תנחומא פתח 'יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת' בנוהג שבעולם אדם יש לו כסף וזהב ואבנים טובות

לימוד בהקהל ומסירות בהקהל – לפרשת ויקהל פקודי
" 'ויקהל משה' – רבותינו בעלי אגדה אומרים: מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה ויקהל אלא זאת

נשיאות ראש ושמחה – לפרשת כי תשא
" 'כי תישא את ראש בני ישראל' מה כתיב למעלה מן העניין? 'וכיפר אהרן על קרנותיו', כיוון שחטאו ישראל אמר

הארת החרות – לפרשת תצוה וזכור
" 'ואתה תצוה את בני ישראל'. 'הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים' ראה מה הקדוש ברוך הוא מקלס כנסת

אם יתן איש כל הון ביתו באהבה – לפרשת משפטים
" 'ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה', רבי יוחנן הוה מטייל וסליק מן טבריא לצפורי והוה מסתמיך על כתפיה

פרשת יתרו
" מה כתיב למעלה מן העניין? מפלתו של עמלק ואחר כך 'וישמע יתרו'. זה שאמר הכתוב 'לץ תכה ופתי יערים'

להפוך מר למתוק – לפרשת בשלח
" 'ויאמר אם שמוע תשמע' אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא, בא וראה שלא כמידת הקב"ה מידת בשר

פעולת הפסח לדורות – לפרשת בא
"רבי חלבו בשם רבי יוחנן: הכא (=כאן) את אמר 'בעשור לחודש' (שאז נצטווינו לקחת ולהפריש את קרבן הפסח) ולהלן אמר

גדלות האמונה שורש הגאולה – לפרשת וארא
בס"ד "רבי יהודה בן בתירא אומר הרי הוא אומר 'ולא שמעו אל משה מקוצר רוח'- וכי יש לך אדם שמתבשר

מעגלי תשובה – לפרשת שמות
"… אמר לפניו תן לי אות. אמר לו 'השלך מטך ארצה'. ולמה הראה הקב"ה למשה בנחש? אלא מה נחש ממית

דיוקה של ברכה – לפרשת ויחי
" 'המלאך הגואל אותי' רבי אלעזר אומר הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה, מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים, מה פרנסה

מהות הלימוד בדרך – לפרשת ויגש
" 'ויאמר אליהם אל תרגזו בדרך' אמר להם יוסף לאחיו אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגז עליכם הדרך. איני (=כן

קץ שם לחושך – לפרשת מקץ וחנוכה
" 'ויהי מקץ שנתיים ימים'. 'קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר' וגו'. זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפלה.

בהירות התודעה –לפרשת וישב
" 'וישמע ראובן ויצילהו מידם' … לימדתך תורה דרך ארץ שכשאדם עושה מצוה יהא עושה אותה בלב שמח, שאילו היה

ונשגב ה' לבדו ביום ההוא – פרשת וישלח
בס"ד " 'ויותר יעקב לבדו'- 'אין כאל ישרון רוכב שמים בעזרך' אין כאל, ומי כאל? ישורון, הנאים והמשובחים שבכם, את

הנשיקה הטהורה – לפרשת ויצא
"כתיב 'ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל' – מדבר ביעקב דכתיב 'ויחלום והנה סולם'… רבי ברכיה בשם רבי

תולדותיו של אברהם – לפרשת תולדות
" 'עטרת זקנים בני בנים' – האבות עטרה לבנים והבנים עטרה לאבות. האבות עטרה לבנים שנאמר: 'ותפארת בנים אבותם', והבנים

לחיות הכל – לפרשת חיי שרה
" 'וד' בירך את אברהם בכל' – תנו רבנן שלושה לא שלט בהם יצר הרע ואלו הן, אברהם יצחק ויעקב

גודל הכנסת אורחים – פרשת וירא
"אמר רבי יוחנן גדולה הכנסת אורחים כהשכמת בית המדרש דקתני (שלמדנו) 'מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה

מראה כהן – ליום הכיפורים
כשהכהן הגדול נכנס להקטיר קטורת בקדש הקדשים, מגיעה עבודת יום הכיפורים למיצוייה. בשלב זה נאמר "וכל אדם לא יהיה בבואו

עבודת אלול – הרב נתן
להורדת המאמר לחץ כאן עבודת התשובה המיוחדת של אלול השם של החודש, ככל שמות החודשים עלו אתנו מבבל, ולכאורה אין

ניצבים כולכם – לפרשת ניצבים וילך
" 'אתם נצבים היום', זה שאמר הכתוב' הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד' וגו', כל זמן שהקב"ה מסתכל במעשיהם של

את פניך ד' אבקש – לפרשת כי תצא
" 'והיה בהניח ד' אלוקיך לך'… רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר: כל זמן שזרעו של עמלק קיים

צדק שלום ואמת – פרשת שופטים
צדק שלום ואמת "ושפטו את העם משפט צדק – שיהיו מטין את העם לכף צדק, אמר רבי יהודה ברבי שלום

טהרת השבת והמעשרות – פרשת ראה
בס"ד טהרת השבת והמעשרות "…רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: בזכות שני דברים ישראל מתחטאין (=נטהרים) לפני המקום, בזכות

ערכן של מצוות קלות – לפרשת עקב
" 'והיה עקב' זה שאמר הכתוב 'למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני', יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא שנתן

ומי גוי גדול – פרשת ואתחנן
" 'ואתחנן אל ד' ', זה שאמר הכתוב 'אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה', אמר משה: רבש"ע

טומאת המת ועומק תיקונה – לפרשת חוקת
"אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: על כל דבר ודבר שהיה הקדוש ברוך הוא אומר למשה היה אומר לו

גנותה של מחלוקת – לפרשת קרח
" 'ויאמר אל ד' אל תפן אל מנחתם' – אל תקבלם בתשובה. היה צריך למקרא לומר אל תפן אל עבודתם

יורדי הים באניות – לפרשת שלח
"ילמדנו רבינו מהו לפרוש לים הגדול קודם לשבת שלשה ימים? כך שנו רבותינו אין מפליגין את הספינה לים הגדול שלשה

כינור של לעתיד לבוא בסוד דרך המדבר – לפרשת בהעלותך
כינור של לעתיד לבוא בסוד דרך המדבר – לפרשת בהעלותך "ילמדנו רבינו כמה נימין היו באותו כנור שהיו הלוים מנגנין

המתינות שבזריזות – לפרשת משפטים ושקלים
"…ודיינים צריכין לחמוצי (=להמתין) דינייהו (=דינם) כדדרש בר קפרא מנא הא מילתא (=מה המקור) דאמרו רבנן 'הוו מתונים בדין'? שנאמר

עולם הרוח וההכרעה המעשית – לפרשת יתרו
"ולמה לא נתנה התורה כשיצאו ממצרים, לא כך אמר למשה 'בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה'?

זריזות, צדק ודבקות – לפרשת שופטים
"זה שאמר הכתוב 'לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם, אשר אין לה קצין שוטר ומושל, תכין בקיץ לחמה, אגרה

פרשת במדבר וחג השבועות
" 'וידבר ד' אל משה במדבר סיני', זה שאמר הכתוב 'צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה' וגו', 'צדקתך כהררי אל'

גאולת ישראל לפרשת דברים
" 'אלה הדברים' יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא יתברך ויתעלה זכרו שכל הנסים שעשה לישראל במדבר

נשיאות פנים ונשיאות ראש
" 'ויהי ביום כלות משה', אמר רבי יהודה בר סימון: יום שהוקם המשכן נכנס משה והיה שומע קול הדר, קול

אמירה שלעתיד לבא – פרשת אמור ול"ג בעומר
אמירה שלעתיד לבא – לפרשת אמור ול"ג בעומר " 'ויאמר ד' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם'

נכנס יין יצא סוד – פרשת שמיני וספירת העומר
בס"ד נכנס יין יצא סוד – לפרשת שמיני וספירת העומר " 'וידבר ד' אל אהרן לאמר: יין ושכר אל תשת'…

על תפילת מנחה ועבודת המקדש – אחרי קדושים
" 'ויאמר ד' אל משה דבר אל אהרן איש איש מבית ישראל אשר ישחט' ורוח הקדש צווחת 'כי ממזרח שמש

אהבת ישראל – לפרשת תזריע מצורע ויום העצמאות
"דבר אחר 'אדם כי יהיה בעור בשרו' למה אינו אומר 'דבר אל בני ישראל' כמו שכתב בכל הפרשיות כלם אלא

על הכבוד, הנבואה וחביקת הכל- לפרשת בא
"וידבר ד' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר וכי (=והלא) לא היה הדבור אלא למשה בלבד, ומה תלמוד לומר

שירת הגאות, הענווה והתשובה – לפרשת בשלח
"כי גאה גאה – גאוני (הקב"ה 'הגאה' אותי) וגאיתיו. גאוני במצרים 'בני בכורי ישראל', גאיתיו במצרים 'השיר יהיה לכם כליל

פרשת שמות
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שמות סימן ח " 'ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בוכה', והנה ילד בוכה לא נאמר

צדיק באמונתו יחיה – פרשת ויחי
" 'ויקרא יעקב אל בניו' – זה שאמר הכתוב 'מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח' הכתוב מדבר ביצחק ויעקב

ברור החלומות – פרשת וישב
"…אמר רבי יהושע בן לוי: בא וראה שלא כמידת הקדוש ברוך הוא מידת בשר ודם, מידת בשר ודם –

אורחות ה' חסד ואמת – פרשת וישלח
"וירא אלהים אל יעקב – זה שאמר הכתוב: 'כל ארחות ד' חסד ואמת', בשעה שאמר משה לישראל 'אחרי ד' אלהיכם

פרשת ויצא
"ילמדנו רבינו ההורג את הנפש בשגגה להיכן היה גולה? כך שנו רבותינו ההורג נפש בשגגה גולה לערי מקלט, לשלש הערים

יצחק מקיים העולם – פרשת תולדות
"אלה תולדות יצחק. זה שאמר הכתוב: 'גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו' כנגד מי אמרו שלמה? לא

לערב זרע זרעך – פרשת חיי שרה
"זה שאמר הכתוב 'בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך' רבי אליעזר אומר: בזרעים הכתוב מדבר אמר שלמה

העצה על המילה – פרשת וירא
'באלוני ממרא – ולמה באלוני ממרא? יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא שאינו מקפח שכר של בריה. שלשה אוהבים היו

אברהם – אהבה יראה ואהבה לפרשת לך לך
" ויאמר ד' אל אברם- ילמדנו רבנו, אדם מישראל מהו שיקבל עליו מלכות שמים כשהוא מהלך? רב אידי ורב הונא

הוציאה ממסגר נפשי – פרשת נח
"צא מן התבה – אמר דוד 'הוציאה ממסגר נפשי', כשהיה נח בתיבה היה מתפלל תמיד 'הוציאה ממסגר נפשי' שנאמר

תפילה ושבת – חידוש וקידוש החול. לפרשת בראשית
"בראשית ברא אלהים – ילמדנו רבינו הבונה בית חדש כיצד צריך לברך? כך שנו רבותינו ז"ל: הבונה בית חדש מברך
תגיות
קטגוריות
- אודיאו (4)
- במדבר (35)
- במדבר (3)
- בראשית (57)
- דברים (34)
- ויקרא (26)
- ויקרא (8)
- כללי (155)
- מאמרי חנוכה (1)
- מאמרי יום העצמאות (7)
- מאמרי יום כיפור (1)
- מאמרי מועדים (11)
- מאמרי סוכות (1)
- מאמרי פורים (2)
- מאמרי פסח (3)
- מאמרי ראש השנה (1)
- מאמרי שבועות (2)
- שמות (24)
- שמות (11)
- תשע"ט (18)