עגל ופרה, לפרשת שמיני ופרה
עניינו של יום הוא גילוי סגולתה של כנסת ישראל, וסגולה זו מתגלה בתכונת הפרה, בפרט זו האדומה. 'דבר אל בני
זמן וטהרה – לפרשת חוקת
" 'והייתה לעדת ישראל למשמרת' – לפי שבעולם הזה ישראל מיטמאין ומיטהרין על ידי כהן, אבל לעתיד לבא הקב"ה עתיד
ראיה ממש, לפרשת בלק
הראיה הממשית אינה זו הנתפסת דרך חוש הראיה. היא נזקקת לתיווך ולפענוח, עד שעצם הראיה תלויה בהטית הלב 'ולא תתורו
קץ שם לחושך – לפרשת מקץ וחנוכה
" 'ויהי מקץ שנתיים ימים'. 'קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר' וגו'. זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפלה.
גודל השלום, לפרשת קרח
השבת מגלה את מקור ההכללה של העולם, וממילא בקשת השלום של שבת מגלה את המרחב המגביר באופן איכותי את השלום.
להיות שומע – לפרשת עקב
עולם הקודש הינו עולם של חיים. כמה קל ליפול למהמורת ההשוואות בין קודש לחול ובזה להמעיט את יכולת ההקשבה. בטעות

