הקדושה כמציאות עליונה מוסיפה בעולם את הפן של חיוב המציאות, מוציאה את העולם ממקריותו ואקראיותו, והופכת אותו לגילוי מעמקים חופשיים

בס"ד " 'כי תצא למלחמה על אויביך… וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאישה'. לא דברה תורה

"…ודיינים צריכין לחמוצי (=להמתין) דינייהו (=דינם) כדדרש בר קפרא מנא הא מילתא (=מה המקור) דאמרו רבנן 'הוו מתונים בדין'? שנאמר

עולם הקודש הינו עולם של חיים. כמה קל ליפול למהמורת ההשוואות בין קודש לחול ובזה להמעיט את יכולת ההקשבה. בטעות

"ולמה לא נתנה התורה כשיצאו ממצרים, לא כך אמר למשה 'בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה'?