מציאות המקדש כפי שנתבארה בפרשה הקודמת היא מציאות חיה וקבועה של דבקות ישראל בקב"ה. מקדש של מטה מכוון כנגד מקדש

" 'ופרצת ימה וקדמה' מלמד שניתנה לו נחלה שאין לה מצרים. מכאן אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי, כל המענג

יהודה ניגש אל יוסף ומדבר עימו לא כנציג של כל האחים, אלא כיהודה העומד לבדו בפני יוסף. לא לחינם עומד

רבונו של עולם מודיע לנו כשנבוא לארץ כנען הוא יתן נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם. נחלקו תנאים במסכת סנהדרין (עא.)