סוד הזוג האחד – לפרשת עקב

"… לבצוע על שני ככרות לחם בשבת שהם רמוזים בשני לוחות אבנים שניתנו בשבת יחדיו… ולמרות שלימדונו שהשדים הם הממונים על הזוגות… שלוחי מצוה אינם ניזוקין… ואחרי שהערב רב הועברו מן העולם לאחר חטא העגל, ציוה הקב"ה את משה לקחת 'שני לוחות אבנים כראשונים' ואמר 'וכתבתי על על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים' "

על פי תרגום זוהר הקדוש רע"ג.

העולם נברא באות ב', לכן מתחילה התורה במילה בראשית. השניות הזו יוצרת מצב של אור וכלים, תוכן והתלבשותו. אמנם לכלים שהם המהווים את המציאות הגלויה ישנה הויה אוטונומית שהיא המאפשרת את קיומם. הויה זו המסוגלת לדמות נפרדות ועצמיות המנותקת מכל הקשר עומדת במקביל להוויות רוחניות שגם הן במדרגתן עומדות בלא קישור – שדים. התוכן השדי הוא התוכן המאמץ את חזות העולם הכפול כמציאות מוכרחת, המנציחה את הפרודיות. כל חיבור הינו מקרי, כל חיבור בין שני צדדים הינו תלוי בחירה ולכן חותם העראיות שורה בו. העולם החושי, המונה וסופר בצורה כמותית, רואה את הזוגות כהוויה החושפת את זמניותם. לכן 'מגייס'  הוא את השדים, שכוחם מתגלה בהעצמת כוחות דמיון, השזורים במאוויים רוחניים. כך הוא ממוסס כל חיבור כזה. אחד אינו קיים, אלא עלה נידף הוא; שניים מתמוססים והולכים; שלושה ומעלה קיימים רק כאוסף מקרי של פריטים רבים.

רק ההתאחדות לשם שמים, רק היות האדם כל כולו 'שליח מצוה', שכשליח הוא מקבל את כוחו ומהותו מהמצווה העליון, ללא ערב רב, ללא ערבוב של טוב ורע, רק התאחדות כזו היא המסוגלת להפוך את הזוגות להיות הכלי הסופג לתוכו את הא' שממנו מתחילות עשרת הדברות. ולכן דווקא ביום הכיפורים שבו ניתנו הלוחות השניות יוצאות בנות ישראל וחולות בכרמים. יום זה, כשבית המקדש עומד על מכונו, הוא יום בו ניתן להעלות את הכל, לרומם את החושים ולהפכם עצמם לגילוי של אחדות מהותית. בנות ישראל פונות ואומרות 'בחור שא עיניך' – דע את גודל היותך בחור, את היותך בוחר. היכולת שלך לבחור מתגלה מתוך מה שיש שניים, שאותו אור עליון מופשט הולך, מתגוון ומתראה דווקא מתוך הייחודיות של כל כלי. הבחירה היא היוצרת את המצב שבו התוכן הפנימי העליון שכל כולו אחד, מתגלה בגוונים רבים. הזוג הוא תוכן אחד הנפגש עם המכלול של גילויי המציאות ומרים את המבט – 'בחור שא עיניך'. נשיאת העיניים, רוממות החושים נפגשת עם האבות הקדושים שלנו 'וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו'. 'רק באבותיך חשק ד' ' מכאן אמר רבי שמעון האבות הן המרכבה הקדושה העליונה, וכתוב 'חשק ד' ' בא וראה כמו שיש מרכבה קדושה למטה כך יש מרכבה קדושה למעלה, ומי הם? מי שאמרנו.. 'רק באבותיך' שלושה ומרכבה ארבעה? הרביעי מהיכן? שכתוב 'ויבחר בזרעם אחריהם', מה המשמעות? לכלול בהם דוד המלך שהוא הרביעי… (תרגום זוה"ק רס"ב:) המרכבה יוצרת את המורכבות של המציאות, מחברת היא את כל פרטי המציאות והופכת אותם לתוכן אחד בעל גוונים רבים שכל כולם מכוונים להוליך את המציאות אל העתיד העליון.

האבות מגלים אחדות עליונה – אותה אחדות שב'אחד היה אברהם', מתגלה דרך יצחק המצטרף אליו, ומתבררת על ידי יעקב 'בחיר האבות' החי את הנקודה העליונה הפנימית, המאחדת את כל הגוונים השונים. אך עדיין אין זה מספיק ב,כדי ליצור תנועה במציאות, להעלות את הכל. כנסת ישראל, המתמצה בדוד המלך, יוצרת את התנועה שבמציאות – כנסת ישראל היא הכלי והגוף הסופן בתוכו את קדושת האבות. כנסת ישראל מתגלה בבתים של 'מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל' בפתחים שאינם מכוונים זה מול זה, אלא כל אחד, בעומק הצניעות שבו, מגלה את ייחודו ויניקתו באופן נסתר מהאחד העליון. כנסת ישראל מקבלת את היקפה השלם מדוד המלך בעירו – עיר דוד, ירושלים. בא וראה – ירושלים וציון הם דין ורחמים, ולמרות כן כתוב 'עיר דוד היא ציון' ירושלים עירו של דוד מתאחדת עם ציון, המרכזת לתוכה את כל כשרונות האבות ומכשירה אותן להתגלות במציאות, וכתוב 'בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר' נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס בירושלים של מטה. אימתי? אמר רבי יהודה כשתחזור מלכות בית דוד למקומה למטה. (שם). הזוג המיוחד שבירושלים – ציון וירושלים, מגלה את הקדושה העליונה, המתגלה דווקא דרך שניהם. הופעת מלכות ישראל, ניצוץ בית דוד תובעת את הנשמה העליונה המאחדת את הכל, תובעת לשאת עיניים מעלה ולתקן את העולם החושי, להעלות את הכל ולהפוך את המציאות כולה להיות 'בקרבך קדוש'.

בשבת קודש אנו בוצעים על שני ככרות. בשבת אנו מגלים את היותנו כל כולנו שלוחי מצוה, ואת מצות עונג השבת, רוממות החושים, אנו פותחים בזוג. אחרי שאנו אומרים 'אשת חיל מי ימצא' אנו מבינים את סוד הזוג שרק הוא יכול לרומם את העולם להיותו חלק ממעשה מרכבה. התורה שניתנה בשבת יוצרת בנו את הכמיהה לחיים שלמים, של ירושלים של מטה ומעלה, של תוכן אחד של נשמה הכוללת את הגוף, שכל הגלות הארוכה והחורבן מכינים אותנו למדרגה זו. כשם שלוחות שניות ניתנו אחר המשבר של חטא העגל, שניקה את ישראל מהערב רב, כך החורבן הנורא מנקה אותנו ומכשיר אותנו מחדש להיותנו גילוי של מעשה מרכבה. ובכל שבת מתנוצץ אור זה בבציעת שני הכיכרות, והמיית הלב מתגברת 'למקדשך תוב ולקודש קודשין אתר די ביה יחדון רוחין ונפשין' כאחד.

שבת שלום

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן