זאת וזאת – לפרשת חוקת

" 'זאת חקת התורה… ויקחו אליך פרה אדומה תמימה…אשר לא עלה עליה עול' רבי יוסי פתח 'וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל' בא וראה דברי התורה קדושים הם, עליונים הם, מתוקים הם… מי שעוסק בתורה כאילו עומד כל יום על הר סיני ומקבל התורה… כתוב כאן 'זאת חקת התורה' וכתוב 'וזאת התורה', מה בין זה לזה? אלא סוד עליון הוא וכך למדנו, 'וזאת התורה' להראות הכל היחוד אחד ולכלול כנסת ישראל בקב"ה, להימצא הכל אחד. לכן 'וזאת התורה', למה תוספת האות ו'?.. להראות שהכל אחד בלי פירוד…'חקת התורה' ודאי, ולא התורה, דין התורה וגזירת התורה… בגלל זה 'וזאת התורה' ממש ביחוד אחד, ביחוד שלם, כלל הזכר והנקבה ו'ה', זאת – ה' לבדה, ועל זה 'זאת חקת התורה'.

י"ט ג'; תרגום זוהר הקדוש קעט:

משה רבינו נותן לנו את התורה ואילו את הפרה אנו מביאים אל משה, 'ויקחו אליך פרה אדומה תמימה'. התורה כולה היא גילוי אחדות ודבקות כנסת ישראל ברבונו של עולם. במעמד הר סיני הגענו למדגה ש'פנים בפנים' דיבר ד' אלוקינו עמנו. מדרגה זו גילתה שתוכן הדבקות חי בנו באופן רצוני ובחירי, לא דבקות של הכרח אלא דבקות הבאה כתוצאה מבחירה. כל מי שעוסק בתורה זוכה לגלות ערך זה, וכאילו עומד הוא על הר סיני.

נתינת התורה כונסת את המחשבה האלוקית העליונה הרמוזה בשם י'ה. שם זה המחיה אותנו גם בעת המצר, יוצא אל הפועל בהרחבתו בשם מלא, שם הוי'ה כשהאות ו' היא המחברת את המחשבה האלוקית הגנוזה אל העולם. תוכן זה של האות ו' פועל להאיר בעולם את אומר האחדות העליונה ההופכת את העולם כולו לקורא בשם ד' מכוחם של ישראל. משה שכל כולו תורה וכל כולו אהבת ישראל עליונה נותן את התורה לעם ישראל ומחבר אליה את האות ו', 'וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל'.

אמנם ישנם מצבים מסובכים בהם כנסת ישראל צריכה לגלות את הכוח הגנוז בתוכה פנימה. אחרי חטא אדם הראשון נוצר מצב של אי בהירות, הטומאה חודרת אל תוך הטהרה והטהרה המעורבת בטומאה צמאה להעלאה. הפרה האדומה נכנסת אל עומק הערבוב של אחרי החטא כדי לתקנו מתוכו. מצבים של טומאה צריכים להעלאה מתוכם עצמם. מצבי הערבוביה אליהם מגיעה הפרה האדומה יוצרת מצב בו היא מטמאת את הטהורים, אבל בעומק החוק העליון גנוזה טהרה ועליית הירידות של הטומאה עד שניתן שוב להיכנס אל הקודש והמקדש. התורה היא 'עץ חיים למחזיקים בה', התורה מאירה באורה הגדול, ומשה רבינו, שלא נפגם בחטא העגל, משמר את מלוא החיוניות של עץ החיים הזה. עץ חיים זה חושף את קרבת אלוקים התמידית, המגלה את ה'אדם הישר' שמעל בקשת החשבונות הרבים. כדי לטהר את העולם גם במקום ה'חשבונות הרבים' צריכים עם ישראל לגלות את היותם ישר-אל, את היותם מגלים בחיים העצמיים שלהם את קרבת אלוקים, ו'גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עימדי'. הפרה האדומה מרכזת את החוקה שבתורה, את החקיקה העליונה שלה בתוכנו. כוחה העצמי של כנסת ישראל מגלה כי עצמה של תורה מתגלה בתוכנו ומתוכנו. גניזת האות ו' מאפשרת לנו להיכנס אל המצר הנורא של גיא הצלמוות, לעבור בתוך עולם של טהרה וטומאה מעורבים, עד שהעוסקים בפרה מיטמאים, אבל בתוך כל זה להגיע אל שורש הטהרה המעלה את הכל.

את חוקת התורה אנו מקבלים כשאנו עומדים על סיפה של ארץ ישראל, בשנת הארבעים. כלו מתי מדבר ואנו מתכוננים להיכנס אל ארץ החיים, שם עם ישראל מגלה את חילו העצמי. הפגישה עם עולם החומר, עם מקום ה'זרע, התאנה הגפן והרימון', מזקיקה אותנו להוציא כוחות אדירים הכנוסים בנו על מנת לתקן ולהעלות את הכל. המפגש הרצוני המתגלה בלימוד התורה, המעמיד אותנו תדיר בהר סיני, הולך ומגלה את חיוניותו ב'אתהלך לפני ד' בארצות החיים – זה מקום שווקים'. כל כולה של הליכה זו ספוגה ביראת ואהבת ד', 'לכו בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם'. חוקת התורה מגלה חיוניות מיוחדת המתגלה דרך עם ישראל. כאן מתווית הדרך לתקן את חטא אדם הראשון. האחיזה בחוק העליון, ההבאה של הפרה אל משה רבינו, אל מקור התורה, היא מאפשרת לחיות בעולם ולחשוף בתוכו מגמות טהרה, אף אם מוגבלות, לרוממם ולשגבם.

הפרה עצמה נשרפת, רק החלק התמציתי שלה מסוגל להעלאה. כשם ש'אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה'. מי שמוכן לשינויים מהותיים בעצמו, מי שמוכן להיכנס לעולם בו הוודאויות הפשוטות מפנות את מקומן ל'הודאי שמו כן תהילתו', בו החיים המוגבלים מתקשרים אל חיי החיים, זוכה לתורה. כך הפרה האדומה נשרפת, משתנה באופן מהותי, עד שכל צורתה החיצונית – הדין והגבורה – המתגלים בצבע האדום, משתנים, מתעלים ומתאחדים עם המים החיים של ענוות תורת החסד. מהפרה, המתעלה אל משה רבינו, מוקרנים כוחות העלאת הכל אלינו בארץ ישראל. ובעת גאולה, כשמתעוררים כוחות גדולים של מסירות נפש, צריך לנסות ולקשר תמצית זו אל אור התורה העליונה של משה, ללכת ללא עייפות, להמשיך ללא ייאוש את גודל החיים ולתקן את חטא אדם הראשון, עד ש'בילע המוות לנצח', ויותר מכך עד ש'רוח הטומאה אעביר מן הארץ'.

שבת שלום.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן