שמחו את ירושלים – לפרשת במדבר וליום ירושלים
" 'איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאוהל מועד יחנו'כתיב 'ששם עלו שבטים' אלה שנים עשר השבטים, שנים עשר התחומים שלמטה, 'שבטי י'ה'… בגלל שי'ה הוא 'עדות לישראל' ובשל כך 'הראובני, השמעוני' י'ה בכל אחד ואחד. אבל ודאי כך הוא שהאילן הקדוש בהם חתם את חותמו"
ב' ב'; תרגום זוה"ק קיח:
סדר השבטים מסביב לאוהל מועד נקבע מתוך התאמה מופלאה בין הגילויים שבארץ לתכני הרוח שבשמים. כל שבט ושבט בפני עצמו הוא גילוי של עומק המחשבה האלוקית הצפונה בשם י'ה. לכן הקב"ה בעת מניין השבטים חוקק את שמו בכל שבט ושבט – 'הראובני, השמעוני..'. כל שבט בפני עצמו עומד ומגלה בכח החיים שבו גוון של המחשבה האלוקית העליונה. חתימת השם בכל שבט מגלה כי גוון הוא, שבט וענף מאילן אחד קדוש, מעץ החיים. בהר סיני עמדנו כולנו כאיש אחד בלב אחד לקבל תורה, 'ויחן שם ישראל', אך כשמתקדמים אל השלב הבא, אל ארץ ישראל וירושלים, צריכים כל הכוחות להופיע כתכנים עצמאיים, ועם כל זה לגלות את שורש האחדות העליונה המפעמת בהם.
חומש במדבר מתחיל את המסע בפועל אל ארץ ישראל. כל כולו יונק מהתורה, ממדבר סיני, אבל מתוכה של תורה מתחיל עם ישראל להתגבש ולגלות את המלאכיות שבו. המלאכים, שלוחי ד' אל הארץ, מתגלים בעולם בצורה של גבול ומידה. שנים עשר הגבולות של העולם הינם הקוים המחברים את הצורות הבסיסיות של החומר. קוים אלה מגלים את עומק הקשרים שביניהם. רק כשכל הקישורים מופיעים בחוברת מתגלה אוהל מועד, ומתגלה היכולת למסע המחנות להתיישבות בארץ ישראל. בארץ ישראל כל שבט חי בפני עצמו, בנחלתו ובחן המיוחד שלו. לכל שבט היה בית דין מיוחד שלו, חידושי תורה ותפילה המגלים את המבט המיוחד שלו. ירושלים היא המקום אליו כל השבטים מתעלים, המקום בו מפעמת העדות שהשכינה שורה בישראל ומתגלה בגוונים שונים ששורשם האחדות העליונה. עדות זו מתגלה באילן הקדוש, ב'עץ חיים היא למחזיקים בה', בקודש הקדשים. ירושלים מעלה אותנו למדרגה שלישית – לא רק אחדות כוללת, עד שהיחיד מגלה את כל הוויתו 'כאיש אחד בלב אחד' של עם שלם, לא רק גוונים שכל כולם חונים סביב לאוהל מועד ומגלים גוונים המתאחדים להיות צורה אחת כמלאכי מרום, אלא ברכה עליונה של 'איש על מחנהו ואיש על דגלו'. היכולת להיות 'איש תחת גפנו', היכולת של כל אדם להיות בפני עצמו, להבליט את שמו וייחודו, ועם כל זה לחיות את היותו גילוי של עושר אינסופי, יכולת זו תלויה בירושלים 'שחוברה לה יחדיו', 'ששם עלו שבטים שבטי י'ה עדות בישראל להודות לשם ד' '.
את ההסבר לסדר הפנימי של המחנות ויחסם לירושלים, פותח רבי אלעזר בפסוק שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה'… בגלל ששמחה לא נמצאת אלא בזמן שישראל נמצאים בארץ הקדושה, ששם מתחברת האישה בבעלה ואז היא השמחה של הכל – למעלה ולמטה… זה מה שכתוב 'עבדו את ד' בשמחה'. כתוב אחד אומר 'עבדו את ד' בשמחה' וכתוב אחד אומר 'עבדו את ד' ביראה וגילו ברעדה' מה בין זה לזה? אלא כאן בזמן שישראל שורים בארץ הקדושה וכאן בזמן שישראל שורים בארץ אחרת.. אמר רבי יהודה: והלא כתוב 'כי בשמחה תצאו' וזו היא כנסת ישראל כיון שאמר 'תצאו' מן הגלות הוא – וכבר שם יש שמחה? אמר לו רבי אלעזר: ודאי כן הוא כי כל זמן שהיא בגלות ושוכבת בעפר לא נקרא שמחה עד שהקב"ה בא אליה ויקים אותה מהעפר ויאמר 'התנערי מעפר קומי'.. 'קומי אורי כי בא אורך'.. ויתחברו ביחד, אז שמחה נקראת, שמחה של הכל, ואז 'בשמחה תצאו' ודאי. כמה צבאות של מעלה יצאו לקבל את כנסת ישראל, לשמחת החתונה של המלך, כמו שאתה אומר 'ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה' וכתוב 'כי הולך לפניכם ד' ומאסיפכם.. (על פי תרגום זוה"ק קיח.) המדרגה של ירושלים היא שמחה. היכולת להוות בבת אחת צורות פרטיות ככח חיים שלם ועצמאי, ועם זה להוות הקשר מתמיד של גודל, יוצרת מרחב של התעלות מתמדת, של שאיבת שמחה ממעיינה. מעיין השמחה הלא הוא הדבקות המתמדת שבין כנסת ישראל לדודה. 'אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'. גילוי 'אתה אחד ושמך אחד' הוא התוך של עץ החיים הגנוז במקדש, השולח קווים אל כל מרחבי ארץ ישראל, ומגלה את 'ישראל אחד' בכל אתר ואתר. הגאולה נובעת מגילוי אחדות זה, עד שהשמחה מתפרצת אל מעבר לגבולותיה. המצב הטבעי של ארץ ישראל הוא 'עבדו את ד' בשמחה'. בחוץ לארץ עבודת ד' מלאה ביראה וברעדה. תחושת המרחק מרבונו של עולם יוצרת יראה, המתדמה בצורתה החיצונית למתן תורה 'וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק'. אך אינה דומה יראת עם ליראה של יחידים פזורים, יראת עם ממלאת שמחה עליונה – 'שמחתי מתוך יראתי', ויראת יחידים ממלאתם עם השמחה הפנימית גם רעדה – 'וגילו ברעדה'. אכן בארץ ישראל, ובפרט בירושלים, חיים את הדבקות ולכן עובדים את ד' בשמחה, עד שאפילו הזכרת ירושלים ממלאת את הלב שמחה 'שמחתי באומרים לי בית ד' נלך'. ההליכה לירושלים היא העליה המתמדת של עבודת ד' הממלאת את הלב שמחה, והיא מכינה אותנו לקבלת התורה המיוחדת של ארץ ישראל בחג השבועות הבא עלינו לטובה.
שבת שלום וחג שמח