נטילת לולב במקדש ובמדינה

"" 'ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ד' אלוקיכם שבעת ימים' לפני ד' אלוקיכם שבעת ימים ולא בגבולים כל שבעה ומשחרב בית המקדש התקין רבי יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש"

ויקרא כ"ג מ'; תורת כהנים וסוכה מג

שני ממדים אנו מוצאים בנטילת הלולב, הממד הראשון הוא נטילת הלולב ביום הראשון והממד הנוסף – נטילת לולב כגילוי של שמחה בבית המקדש. התוכן הפנימי של נטילת לולב הוא המשך של פעולת הימים הנוראים. הסוכה, שהינה זכר ליציאת מצרים, מגלה לנו תוכן עליון ומקיף, שהגן עלינו ביציאת מצרים. הגנה עליונה זו נתנה לנו את האפשרות לפתח את החיים הפנימיים שלנו ללא צורך להתעמת עם החוץ. אכן למרות הגנה זו חטאנו בעגל, התברר כי אנו עצמנו צריכים לעבד את משמעות ההגנה הזו בבחירתנו ותודעתנו, עד שנסתלקו מאיתנו ענני הכבוד עד יום ט"ו בתשרי, כשהתחלנו לבנות את המשכן, את השראת שכינה בתוכנו.

הגאון מוילנא מבאר שלכן אנו חוגגים את סוכות בט"ו בתשרי, כי אנו חוגגים את החזרת ענני הכבוד מתוך תשובתם של ישראל. ענני הכבוד הולכים ומתרכזים בהשראת השכינה שבבית המקדש, ההגנה העתידית של 'ואני אהיה לה חומת אש מסביב' מתכנסת בתוך בית המקדש ומשם היא משפיעה את קרני הודה על עם ישראל בארץ ישראל.

אכן סוכות אינו רק המשך וסיכום של יציאת מצרים כי אם גם סופם של הימים הנוראים. מה שהתגלה בראש השנה וביום כיפור במידת הדין העליונה, מופיע בחסד ובאהבה בסוכות. ההיקף הגדול של ההגנה אינו מספיק אם לא יופיע דרך הבחירה שלנו. זהו התוכן של נטילת הלולב – היכולת ליצור מרחב של קדושה גם במקום בו יש אפשריות של הופעת היפך הקדושה. ארבעת המינים, יסוד הצומח, מביאים אל הסוכה את תום ההתפתחות וההשתכללות המתמדת. ביום הראשון של סוכות אנו נוטלים לולב ושואבים מאותו היקף גדול של הסוכה את היכולת להופיע אותו בדעת המנחה את החיים.

צד נוסף יש בנטילת הלולב – 'ושמחתם לפני ד' אלוקיכם'. כשממד הבחירה שב אל מקורו האלוקי, הוא מתברר כיכולת לעמוד פנים בפנים נוכח ד'. אותה מציאות טבעית שהופיעה ביציאת מצרים, התגלתה בתור 'לכתך אחרי בארץ לא זרועה'. ההליכה אחרי ד' התעלתה לעמידה פנים בפנים במעמד הר סיני, אך נצרכה הבחירה החופשית המגלה תוכן זה כקבוע. רק בארץ ישראל, כשהשראת השכינה הופכת להיות קבועה יותר ויותר עד ל'מקום אשר יבחר ד' ', אנו מסוגלים לגלות את רוממות הבחירה, לא כעומדת מול ניגוד, כמסוגלת להכריע את העולם כולו אל טוב, אלא כגילוי והתוודעות של צד החיוב המוחלט שבטוב. הציווי וההבטחה לשמחה שבחג, 'ושמחת בחגך' מופיעים בספר דברים, ספר ההכנה לכניסה לארץ. רק בארץ ישראל ניתן לשמוח באמת, רק בארץ ישראל ניתן לזכות להבטחה שמתוך שמחת החג נזכה ל'והיית אך שמח' כל השנה כולה. מקורה של שמחה זו היא גילוי ערך הבחירה של ישראל, גילוי המשמעות מתוך מרחב החיים שהתגלה בימים נוראים. בבית המקדש אנו שמחים עם ארבעת המינים שבעה ימים. בוראים אנו את העולם מחדש בשבעה ימים, מתוך רוממות הבחירה המגלה את הדבקות הגמורה שלנו באלוקים.

והנה כשנחרב בית המקדש, היינו מצפים ששמחה זו תיגנז, תתגלה בדוק של אבלות הנובעת מחמת מה ש'מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו'. אך חז"ל תיקנו ליטול לולב במדינה כל שבעה. אותה תכונה של ריכוז כל החיים בבית המקדש, המגלה את התעלות הבחירה לקבוע את מציאות החיים שלנו בתור דבקים בד' אלוקינו, מתגלה בחג הסוכות מכוחה של תורה שבעל פה, כמציאות קבועה שאינה משתנה. בחג הסוכות חיים אנו את בית המקדש בצורה ודאית כל-כך, עד שכולנו שייכים אליו, אף אם מנועים אנו מלעלות לרגל. הגעגועים הגדולים שנצרפו בתוכנו בשלושת השבועות ובשבעתא דנחמתא שאחריהם, יוצרים מצב של שייכות עמוקה אל פנים החיים. הימים הנוראים גילו שייכות זו בצורה של עליונה של כפרת העוונות, עד שהתחדשות השנה יוצרת את האמונה הגדולה המתרחבת לשמחה של 'ושמחת בחגך'. בחג הסוכות מתגלה להרף המסווה של הגלות, מסתלק הסתר הפנים ואנו עומדים כולנו, כל אחד במקום שהוא נוכח פני ד', ואדרבה מתמלאים שמחה גדולה עד שאותו תוכן אחד של עם ישראל האחד המתגלה בסוכות 'כל האזרח בישראל ישבו בסוכות – מלמד שכל ישראל ראויים לשבת בסוכה אחת' (על פי סוכה כז: ), מתגלה בכל אחד ואחד. הגלות מגלה בתוכנו את החיוניות של היותנו עם אחד, שמהותו של כל יחיד מישראל הוא גילוי כוחם של כל כנסת ישראל. כשבית המקדש נבנה, מסוגלים אנו לבנות את מדרגות המציאות, את ההבחנה שבין המקדש למדינה, את כח הבחירה העולה מכללות ישראל, לבין הבחירה היחידאית. אמנם בסוכות, בעת ההתאחדות הגדולה, אנו מוצאים חוט חשאי, המגלה כי הבדלי המדרגות הינם הבחנות, שאמיתתן היא דווקא בהיותן שפות שונות של תוכן אחד, תוכן המעלה את העולם כולו להיות 'ד' אחד ושמו אחד'. שמחה עצומה זו של החג מובילה לכמיהה גדולה של התעצמות השמחה 'והראנו בבניינו ושמחנו בתיקונו'

שבת שלום וחג שמח!