" 'כי תקנה עבד עברי…' כי תקנה בגניבתו לעבד, בן ישראל.."  (שמות כ"א א' על פי תרגום יונתן בן עוזיאל)

הלימוד של מעמד הר סיני מופיע בשני חלקים, החלק הראשון בסוף פרשת יתרו והחלק השני בסוף פרשת משפטים. באמצעו נמצא משה בהר סיני ומלבד עשרת הדברות הנאמרות לכלל ישראל, הוא מצטווה בשלוש מצוות הקשורות לבית המקדש ולעבודת המזבח. בהמשך מצטווה משה 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם', פרשה בה מפורטים סדרי החברה ביחס לעולם הנזיקין על כל פרטיו – נזקי ממון ונזקי גוף. ירידה זו לפרטי תורה במצבים מסובכים הנראים לנו כעומדים בניגוד לרוממות הרוח של מעמד הר סיני פותחים בפרשת עבד עברי הנמכר בגניבתו.

מכירה זו מוגבלת לשש שנים ובשביעית יצא לחופשי, אך 'אם אמור יאמר העבד אהבתי את אדוני… לא אצא חופשי' הוא נרצע באוזנו ליד הדלת או המזוזה. חז"ל – המצוטטים ברש"י – דורשים 'אוזן זאת ששמעה על הר סיני לא תגנוב הולך וגנב –תרצע'. דרוש זה מעורר תמיהה – אם הרציעה היא עונש על גניבה, מדוע היא ניתנת רק בשלב השני של העבדות ולא ברגע שנתפס גנב שאוזנו שמעה בהר סיני 'לא תגנוב'. יונתן בן עוזיאל בדיוק לשונו פותח את לבבנו לראות כי אדם שהתדרדר וגנב, עדיין אינו 'גנב', הוא בן ישראל הנמכר לעבד, אין הוא 'עבד', עבד עברי, 'עבד בן ישראל', אלא בן ישראל.

המעמד הגדול של הר סיני ניתן בכפיה, 'כפה עליהם הר כגיגית'. רק בפרשה הזו אנו שומעים את נכונותם של ישראל כולם האומרים 'נעשה ונשמע'. הנכונות הפנימית הזו עלולה להיתקל בקשיים כשהיא יוצאת אל הפועל, כשהיא נפגשת עם העולם החיצוני. הרצון הפנימי של האדם והעם עלול להתעמעם כשהוא נתקל בכוחות גוף מנוגדים, במציאות עולמית שאינה נראית כתואמת את חפץ ד'. אמנם הקב"ה ברא את עולמו כרצונו, 'בעלמא דברא כרעותיה', אך עדיין עולם זה נזקק לבחירתנו לקדש את שמו של הקב"ה. מצב מנוגד זה מוליד את הצורך בכפיה הנותנת כח עמידה אל מול הכוחות ההופכיים. אך מצב זה עלול ליצור גם נפילות. פרשת משפטים בונה בנו את האמון ביכולת לצאת מכל שפלות. היותו של גנב בן ישראל מגלה כי מהותו הפנימית של גנב זה אינה בגניבתו אלא בהיותו בן ישראל. גם אם הוא נמכר לעבד, הרי מצב זה זמני, ומצב זמני זה מזכך ומתקן את אשר עיוות בנפשו ובעולם. אכן אם בחר הוא להתמיד את מצבו העבדותי, הרי שבבחירתו זו הוא גילה שנפשו הושפלה, ואזנו זו ששמעה על הר סיני 'לא תגנוב' לא הצליחה לרומם את כל אישיותו, עד שהאוזן נותרה לבדה, מנותקת מכל אישיותו הגלויה של האדם. אך גם לאיש זה יש תקווה. אמנם נראה שהוא עובד לעולם, מצבו נראה כקבוע מצד מבט העולם הזה המעמיד במרכז את הבחירה, אך ועבדו לעולם מתפרש ויהא לו עובד עבודה עד היובל (שם כ"א ו'). אפילו במצב זה אין מכנה אותו יונתן 'עבד' אלא 'עובד', עושה פעולות של עבד, ועולם הזה מקבל מבט אחר מתוך שייכות לחיי עולם שבשנת היובל. היובל מעלה את האדם כולו אל סגולתו הפנימית המתגברת על הבחירה המוטעית ביותר.

לכן סדר נזיקין הוא סדר המכונה בפי חז"ל 'סדר ישועות'. הישועה היא המבט הפנימי על כל מהלכי הגאולה, ומבט פנימי זה מסוגל לחדור אל עומק החיים ולגלות גם בתוך המצבים המסובכים ביותר של כל אחד ואחד את רוממות מתן תורה. לכן רק בסופו של מהלך זה מתגלה אמירת 'נעשה ונשמע' המתאימה את הבחירה החופשית אל אומר החיים של הסגולה.

מידי שנה אנו שבים לקראת אחד באדר להשמיע על השקלים. מחצית השקל מגלה את נקודת השייכות הקבועה של כל אחד ואחד לסדר הדבקות הכללי שלנו בקב"ה, סדר המתגלה בקרבנות הציבור הנקנים מכחן של מחציות השקל. השמעה זו מקבילה אל ריבוי השמחה שבחודש אדר. ריבוי שמחה זה מופיע כי אז מתגלה נקודה מציאותית קבועה שבכל אחד, המתגברת על כל מה שנראה כהיפך וכמנוגד לעומק הנפש והנשמה, והתגברות זו היא המנצחת את המן ועמלק, ממשיכה את שמחת הפורים על כל הימים ומאירה את אור הישועה בתוכנו. הישועה של כל אחד מתחילה מהקשבה למציאות הסובבת, מהזהירות הגדולה מפגיעה בחבר ובחברה כולה, מתוך החיים החברתיים המתוקנים מתרקמת העליה לארץ הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכינותי – למקום שכינתי שהתקנתי  (שם כ"ג כ'). השראת השכינה מקרינה את אורה לכל ארץ ישראל ולכל אחד ואחד מישראל, מכפרת על הנפש ומוסיפה ברכה, אורה ושמחה בעולם.

משנכנס אדר מרבין בשמחה ומרגישים את ההארה הפנימית של בית המקדש בחיינו.

שבת שלום וחודש טוב ושמח

הרב אלקנה ויצןהרב דני ברוך

 

 

הודעות

– ט"ז טבת תשפ"א –
שלום חברים אהובים!
השבוע, כמתוכנן, התחלנו ללמוד את ספר הכוזרי, יחד עם מספר עוקבים מבוגרי הישיבה (ההקלטות עולות לתיקייה בדרייב, מוזמנים להצטרף!).
שבת שלום ומבורך!
 
 

להארות והערות נשמח אם תכתבו לנו כאן 

 
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן