" 'יהודה אתה יודוך אחיך, ידך בעורף אויביך, ישתחוו לך בני אביך' – יהודה את הודית על מעשה תמר בגלל זה יודו לך אחיך וייקראו יהודים על שמך.."  (על פי יונתן בן עוזיאל מ"ט ח')

ברכותיו של יעקב אבינו לבניו ספוגות כולן מהקרנת היחס העמוק לקץ הסתום. 'ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים' ויקרא יעקב אל בניו ויאמר להם היטהרו מטומאה ואגידה לכם סודות סתומים, קצים גנוזים, מתן שכרם של צדיקים ועונשיהם של רשעים… וכשנתגלה כבוד שכינת ד', נעלם ממנו קץ שעתיד לבוא ממלך המשיח, ואז אמר בואו ואגידה לכם מה שיקרה אתכם באחרית הימים. (מ"ט א' על פי יונתן) משנגלה לו הסוד של קץ הברכות והנחמות, נעלם ממנו, משנפתח לו השער גורש ממנו, חזר יעקב אבינו ובירך את בניו איש כמעשיו הטובים… (ירושלמי שם). העתיד עם כל היעלמו, מנהיר את ההווה, ומברר את הטוב הגנוז בכל המהלכים המסובכים שלו. הראיה כי הכל מכוון אל הקץ וכי רק קץ עליון זה הוא קנה המידה של כל ההתנהלות של עם ישראל בעולם, מגלה ברכות החושפות את המהות הפנימית של כל שבט. אמנם כדי לשמוע ברכות אלה, כדי להיות מוקרנים מעתיד נשגב זה, קורא יעקב לבניו ואומר להם 'האספו' – 'היטהרו מטומאה'. הטהרה אוגדת את כל המעשים לחטיבה אחת, רק היא מאפשרת להיאסף ולברר את העיקר, עד שדרכו ניתן להעריך את כל המעשים.

טהרה זו נצרכת במיוחד לגילוי אורו של משיח. המשיח מגלה בנו קדושה עליונה המאפשרת לנו להרחיב את החיים ולגלות את טובם 'אוסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתנו, כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סתה. חכלילי עיניים מיין ולבן שינים מחלב.' (מ"ט י"א-י"ב), אך מצד שני עליו להילחם מלחמות ישראל. היכולת להילחם ולמגר את הרע, ועם זאת להישאר קדוש ומוסרי נובעת מהטהרה הפנימית הזו, טהרה הנושאת עיניים אל העתיד המלא טוב ודרכו מעריכה את החיים. מלך המשיח כולל בתוכו את שני הצדדים האלה. 'אוסרי לגפן עירה… כיבס ביין לבושו' – מה נאה מלך המשיח שעתיד לקום מבית יהודה אוזר מתניו ויורד ועורך עריכת מלחמה בבעלי שונאיו… מאדים ההרים מדם הרוגיהם… (על פי יונתן שם), ועם כל זה הוא 'חכלילי עיניים מיין' – מה נאות הן עיניו של מלך המשיח כיין זך מלראות גילוי עריות ושפיכות דם נקי, ושיניו נקיות מחלב שלא לאכול גזל וחמס, וכך יאדימו הריו ויקביו מיין וגבעותיו ילבינו מתבואה ומדירים של צאן. (שם). היכולת להרחיב את החיים נובעת מצפיית טוב מוחלט שאינה נותנת מקום לרשע ובד בבד מלאת זהירות מכל מגע עימו, זהירות מגילוי עריות, משפיכות דם נקי ומגזל.

ליהודה יש את הכשרון לחיות את ההווה מתוך הקרנת העתיד. לא לחינם צומח מזרעו המשיח המעלה את ישראל אל מדרגת העתיד. זו יסוד ההודאה של יהודה 'צדקה ממני'. להודות פירושו להנכיח את האמת הגדולה ומתוכה לשפוט את כל המעשים. לפעמים כשמעריכים פרט כזה או אחר בפני עצמו אנו מסוגלים לתת סיבות טובות ותירוצים טובים, אך מול האמת הגדולה, מול העתיד, אנו מתמלאים יכולת של לקיחת אחריות אמיתית. דווקא הקשר לגודל והאמון בו יוצר את היכולת להודות ולתקן. כשאדם נתון רק למסגרות של הווה, הוא מרגיש חלש, הוא מרגיש נתון לכוחות החזקים ממנו. לכן אינו מסוגל להודות על האמת, כי הוא מרגיש בתוכו שכל כולו רק חלק, והודאה על אמת שהוא מנותק ממנה רק מחלישה אותו ומרפה את ידיו.

יהודה אחוז כולו בעתיד ומתוכו הוא מסוגל להעריך באמת את ההווה ואת עצמו, להודות ולחזור בתשובה, 'גור אריה יהודה מטרף בני עלית', החזרה בתשובה מעלה את יהודה למדרגה חדשה של משיח. ואנו כולנו מודים לו, אומרים תודה, ונקראים על שמו. כולנו יהודים כי כולנו אחוזים בעתיד, כולנו מסוגלים לתקן הכל אף את הנפילות העמוקות ביותר, כולנו מסוגלים להודות, לקחת אחריות ללא שום תירוץ, ומשם דווקא לאזור כח וגבורה לתקן, לעלות ולרומם את עצמנו ואת העולם כולו, להביא גאולה לעולם.

ימי השובבי"ם המתחילים במוצאי שבת קודש, מקבלים את חיותם מאור מלך המשיח המעלה את כל הירידות, המגלה לנו את היכולת ללכת בגיא צלמוות ולא להתיירא מהרע, להיות זכים מלראות גילוי עריות, להיות נקיים משפיכות דמים, ולהרחיב את החיים בשמחה גדולה, 'כי אתה עמדי'.

שבת שלום.