" 'וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום'… רבי סימאי אומר: הדן את דין האמת לאמתו נראה כמטיל קנאה בין הבריות ואינו אלא נותן שלום ביניהם שנאמר 'אלה הדברים אשר תעשו אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'. אין לי אלא נוטל ממון שיש לו שלום, מנין שאף המתחייב ממון שגם הוא סופו שלום? שנאמר 'וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום'. אין אלא לבעלי דינין, ומנין אף לכל ישראל? תלמוד לומר 'ידין עמך בצדק וענייך במשפט' מה כתיב אחריו 'ישאו הרים שלום לעם'. אין לי אלא לבני אדם בלבד, מנין שהמשפט שלום אף לבהמות ולחיות ולכל בעלי חיים? תלמוד לומר 'ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ וגו' והיה צדק אזור מתניו' מה כתיב אחריו 'וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ וגו' ולא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ד' ' דעה זו המשפט… נעשה הדין נעשה אמת נעשה שלום…" (מדרש הגדול יתרו)

מספר פעמים ביום אנו מבקשים מהקב"ה העושה שלום במרומיו, שיעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. בבקשתנו אנו מניחים כי שרשו של השלום אינו כאן בעולם הזה, אלא במרומים העליונים. אנו מניחים כי ללא עזרתו של הקב"ה אין אנו מסוגלים לבנות שלום אמת בעולמנו שלנו ורק ההתאמה בין המרומים העליונים, שגם בהם צריך לעשות שלום, לבין עולמנו זה, תצמיח את ברכת השלום. אך הדן דין אמת לאמתו הוא פועל את ערך השלום הזה בעולם, ושלום זה מתרחב לא רק לנידונים עצמם אלא לכל ישראל, ולא רק לכל ישראל אלא אף לבהמות, לחיות ולכל בעלי החיים.

אין השלום רק הגדרת המקום המדויק של כל צד. המלחמות וכל הרשע הנובע מהן, מתחילות מחוסר היכולת לתפוס מקום אמתי. אך מדוע איננו תופסים את המקום האמתי שלנו? במרומים העליונים אין סתירות כי אין גדר ומקום. כל כח מתפשט ללא גבול, ומופיע את עצמיותו בלא שום מונע ומפריע. כשאנו 'מתרגמים' שאיפה זו לעולם שלנו, אנו נתקלים בשתי בעיות: האחת היא שאנו מצויים כבר בתוך גבול, ואת העצמיות שלנו איננו יכולים להוציא ללא גבול. נוצרת בתוך הנפש שניות, שאיפה בלתי גבולית המתנפצת תדיר אל מול סלעי המציאות שאינם רק מגבילים אותה, אלא מגלים כי היא אכן חלקית ונתונה לגדרים. הבעיה השניה היא, שכשאנו מתרחבים אנו מוצאים עוד כוחות במציאות בעלי אותה שאיפה של התרחבות, היוצרת ניגודים פנימיים. חוסר היכולת שלנו ליצור את ההבחנה בין הכמותיות המוגבלת, לאיכותיות הבלתי גבולית, יוצרות טשטוש של ניגוד שבסופו פורצת מלחמה חלילה. אך שלום אינו רק החלוקה הצודקת של משאבי המציאות, שלום אינו רק ההגדרה של כל כח את מקומו ושעתו. אין השלום מניח את הדעת רק למי שזכה בדין וקיבל את חפצו, ואין השלום פונה רק לשני בעלי הדין ומתווה את דרכם המדויקת בעולם המעשה.

גם בעולם העליון זקוקים לשלום. השלום הוא הפיכת כל הכוחות הפועלים לתוכן אחד שלא רק שאינו מטשטש את זהותם, את היות שר של מים ושר של אש, אלא נותן להם מצע רחב יותר של פעולה. ויחד יתרו – שעשה שני יצריו אחד. (שם). היכולת להיקרא יחידי היא היכולת להגיע לעומק האחד, האלוקי, שכל הכוחות בעולם הן גווני המפגש שלנו עם עומק החפץ האחד הבלתי גבולי. עשיית שלום היא יצירת המצע של עומק האחדות, זוהי האמת הגדולה של המציאות. ורבש"ע העושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו, על כל הדור שלנו, ועל כל ישראל מראשית עד אחרית, לגלות איך כל ההיסטוריה הארוכה שלנו היא הוצאה אל הפועל של ערך השלום. כשמשיח מגיע, ערך השלום הזה מתפשט עד לבעלי החיים. כולם הופכים להיות גוונים של רצון אחד עליון המתגלה בעושר המציאות. תפיסה זו מעמידה את מרכז המציאות לא בפעולה המעשית שלה, כי אם בתוכן הפנימי, האחד, שאי גבוליותו היא הרבה יותר גדולה מכל אי גבוליות אחרת. הכוחות שבמרום, המופיעים ביחידיותם את אי הגבוליות הפנימית שלהם, עדיין מוגבלים לשפה אחת ולצביון אחד. אמנם שרו של אש מביע דרך האש את כל צמאון הנשמה וגעגועיה, ושרו של מים גם הוא מביע דרך המים את אותו צמאון עצמו, אך היכולת להופיע תוכן עליון יותר, העומד למעלה מאש ומים, אינו נמצא ביכולתם. תוכן עליון זה הוא העומד בעומק השלום. רק הקב"ה עושה שלום במרומיו, והוא פועל את השלום עלינו דרך דייני ישראל.

הדין אינו רק ההכרעה המעשית בשאלה מי צודק, אלא עומק של דרישת אלוקים. תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. מתן תורה יצר את היכולת של הופעת השלום בעולם, שלום פנימי של כל אדם עם עצמו, שלום של אהבה של כל איש עם אשתו וילדיו, שלום המתרחב אל כל ישראל ואל כל העולם כולו. דיוק הדין נובע מההבחנה בין שלושת הרמות והפיכתן לתוכן אחד – של הגבול שבפועל, של העולם המוגבל; של קבלת השאיפה הפנימית להתרחב ללא גבול והפיכתה לתוכן של שאיפת נשמה המביעה את המדרגה העליונה של השאיפה האינסופית של הרצון האלוקי שבמציאות. מכוחה של תורה מגיע המשיח ומרחיב שאיפה זו אל כל העולם כולו. בירור זה יוצר את התשתית של התשובה המיוחדת של ימי השובבי"ם המתנשאת לחשוף תנועת תשובה כהבעה של אותה יחידיות עליונה הנושעת מכוחו של יחידו של עולם.

שבת שלום

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן