" 'ויקרבו ימי ישראל למות' רבי שמעון בן לקיש אומר: ימותיהן של צדיקים מתין והן אינן מתין, מאי טעמא, 'ויקרב ישראל למות' אין כתיב כן, אלא 'ויקרבו ימי ישראל למות' וכן במשה 'הן קרבו ימיך למות'…'אל נא תקברני במצרים' מה ראו אבות העולם להתחבט על הקבורה בארץ ישראל? אמר ריש לקיש דברים בגו, שהיא ארץ שמתיה חיין תחילה לימות המשיח… דבר אחר… כדי שלא ישבו השבטים במצרים ויאמרו אילולי ארץ קדושה לא נקבר בה אבינו יעקב, דבר אחר לפי שאמר לו הקב"ה 'הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה' אם שוכב את עליה הרי היא שלך ואם לאו אינה שלך… אמר רבי יצחק נתיירא שמא ירחיש העפר תחתיו במכת כנים"  (מדרש הגדול ויחי) 

חייו של יעקב אבינו בארץ מצרים נדמים כטובים. זוכה הוא לראות את בניו מאוחדים, זוכה הוא לראות את נכדיו, אך בליבו מקננים הגעגועים לארץ ישראל. אין אלו געגועים רגילים לארץ מולדת, כשירדנו למצרים החלה גזירת גלות, ויעקב רוצה לבנות בנו את אי ההשלמה המתמדת עם מצב זה, אי השלמה שתתפרץ בבא עת הגאולה ותכשיר אותנו להיות בני חורין, גאולים. אם ייקבר יעקב בארץ ישראל, הגאולה תמהר לבוא. מפני מה נשתדל אבינו יעקב לישא עצמותיו ממצרים?… כדי שיבואו אליו השבטים במהרה, שהיה בוטח בקב"ה לקיים דברו 'והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. (שם). השבת הבנים נובעת מהאחדות הפנימית שבין יעקב לבניו, אחדות זו בנויה על ארץ ישראל ומופיעה דווקא בארץ ישראל. אם יסכים יעקב להיקבר במצרים יש חשש שהשבטים יחשבו שיש קדושה כלשהי במצרים, ינסו לבנות את אחדותם על בסיס רעוע שלא יוכל להתקיים. תוכל להיווצר מין חיבת גלות המחפשת קדושה במקום שאינה.

בקבורה עצמה יש תודעה מהפכנית. מה נותר מהאדם לאחר מותו? לכאורה רק עור ועצמות. מהותו של האדם נסתלקה ממנו, ואם כך מדוע לקברו? מה החשיבות של מעשה הקבורה ומיקום הקבורה? ראיית המוות כמצב זמני, מלמדת אותנו שבתוך הגוף עצמו יש קדושה. אין הקדושה של הגוף רק בתור כלי להופעת הנשמה, אלא שבחיבור הנשמה בגוף מתגלה ערכו החיוני של הגוף. אמנם אחרי חטא אדם הראשון לא ניתן לגלות אור זה במלואו ולכן באה מיתה לעולם. הפירוד שבין הנשמה לגוף, מגלה לנו כי הגוף עדיין לא התעלה למדרגתו העליונה, אבל הכבוד שאנו רוחשים למת מלמדת כי בכח גנוזה בו קדושה עתידית זו. כבוד המת הוא הכבוד לגוף, לטבע ולחומר. ערכו של הטבע יתברר מתוך מה שעם ישראל יחיו בארץ ישראל, וקבורתו של יעקב בארץ ישראל מלמדת שעם ישראל מלא צפייה לקדושת הגוף. אם את שוכב עליה היא שלך ואם לאו אינה שלך. עם ישראל הקובר את יעקב בארץ ישראל מגלה כי הוא נותן ערך לגוף, כי אותה שעה קלה בה יקדימו מתי ארץ ישראל לקום בתחיית המתים היא חשובה וחיונית, כי תקומת הגוף היא שורש החיים של ימות המשיח. ערך זה של הגוף מסוגל להתברר רק בארץ ישראל, ואם יעקב חלילה לא ייקבר בה, הרי שתפיסת החיוניות הזו תהיה מטושטשת אצלנו. הזכות שלנו לכל רגבי אדמתה של הארץ הקדושה נובעת מתוך האמון הגדול שאנו רוחשים לטבע, אמון המתגלה גם במצב קשה בו יש רק עור ועצמות. בכל הגלות כולה אנו משולים למתים, אבל הכבוד הפנימי שיש לנו לגוף הוא זה המצמיח את הגאולה.

לכן מתיירא יעקב שהכינים ירחישו תחתיו. הכינים מגלים חיוניות בתוך גוף זעיר. חיוניות המתגברת על מגבלות הגוף, עד שאין יד המכשפים והחרטומים שולטת בהם. הכינים המרחשים מגלים כי ערך החיים תלוי במה שעומד למעלה מן הגוף. אך גופו של יעקב עצמו עומד במעלה עליונה, עד שאין הוא מתיירא מן המוות. אם ירחישו הכינים תחתיו, ייראה כאילו יש מעלה לחיי נפש פעוטים של כינים על גבי גופו נטול הנשמה של יעקב. אך באמת, בארץ ישראל, מתבררת קדושת הגוף עצמו. ולכן התייראות זו עצמה מן הכינים, מחייבת אותנו לברר את ערכו של הגוף, ויוצרת צפייה פנימית להתגלות הקדושה במלוא חייה בארץ ישראל, עד שאנו מחישים את הגאולה.

ואכן אין הצדיקים מתים, גם במיתתם קרויים הם חיים. ימיהם מתים והם אינם מתים. ערך החיים של הצדיקים מתגבר על מגבלות הזמן, מתגבר על סיבוכי הקטנות הגורמים למוות. אף אם נראה לעינינו שיעקב ומשה מתו, הרי זה בגלל מגבלות הזמן שאינו מואר מאור העתיד השלם המגלה את החיוניות השרויה כבר עתה בגוף, גם זה המונח בקבר. 'ויקרבו ימי ישראל למות'. הזמן הוא המתקרב אל המיתה, ודווקא קירבה זו מגלה קדושה מיוחדת, קדושה הטמונה בעצם הגוף, כבוד אלוקי המתגלה בחומר עצמו, חיים נצחיים המאחדים את הכל שמקומם הוא דווקא בארץ ישראל. בארץ ישראל מאירה קדושה זו, עד שאפילו מתי חוץ לארץ, שהאמורא בר קוראי קורא עליהם במותם 'ותבואו ותטמאו את ארצי', מתכפרים. אמר לו רבי אלעזר כיון שמגיעים לארץ ונותנים עליהם גוש של עפר הוא מכפר עליהם דכתיב 'וכיפר אדמתו עמו'. אמנם רק הגוף הגיע, אבל בהגעה זו הוא מקבל ערך כללי יותר, חוזר הוא לצור המחצבת של הנשמות, חוזר הוא להיות גילוי של עם וממלא אותנו בתשוקה של גילוי ערך החיים באיחודם, בתחיית המתים.

שבת שלום

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן