היה מקום לומר שהמלמד תורה את בן חברו תורם תרומה משמעותית לעיצוב דרכו מכאן ולהבא, מגביר את יחסו לנשמה, עד

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שמות סימן ח " 'ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בוכה', והנה ילד בוכה לא נאמר

כשמשה היה בהר סיני הוא קיבל את הציווי האלוקי במקוריותו, כפי המחשבה העליונה – 'מאת כל איש אשר ידבנו ליבו