נהירו על נהירו | על הפיוט מעוז צור

העיתוי שבו התרחש נס חנוכה – תקופת בית שני, עם תום תקופת הנבואה וחתימת ספרי התנ"ך – יצר חלל בהבנה שלנו את מהות הנס. למרות שניתן ללמוד בספרי היסטוריה כאלה ואחרים את אשר אירע, את השתלשלות האירועים שגרמו לפרוץ המרד, נותרת תהיה גדולה באשר למהות הנס. לא בשאלה איך האירועים השתלשלו אלא מה אירע באופן מהותי, מה החידוש המיוחד של חנוכה, אילו הארות קדושות מופיעות בימי החנוכה ומה משמעותן. גם כשנכתבה תורה שבעל פה, כמעט ולא מצינו התייחסות ולבוחן המשכיל נראה כי עד הדורות האחרונים לא כתבו כמעט לחנוכה על חנוכה בין בספרי ההלכה ובין בספרי האמונה

להורדת החוברת המלאה לחץ כאן

מעט על איכותה של השאיפה לנסתר

על הפסוק בו נצטווה אהרן על אופן הדלקת הנרות "בהעלותך את הנרות, אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות"[1] ישנו מדרש הנראה פשוט בקריאה שטחית אבל דווקא פשטותו מצריכה אותנו להבנה עמוקה יותר. בהעלותך – אנו מוצאין בהרבה מקומות ציוה הקדוש ברוך הוא על הנרות ועל הדלקתן בשמן זית 'ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית' וכן הוא אומר (צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד… לדורותיכם) על המנורה הטהורה יערך את הנרות' ' אף כאן 'בהעלותך את הנרות' [2]  המדרש מוסב על המילה בפסוק 'בהעלותך', מה הקשר בין העלאת הנרות, ביטוי המציין הדלקה או אולי הדלקה כלפי מעלה, לבין היות הדלקה והעלאה זו בשמן זית דווקא?

להורדת החוברת המלאה לחץ כאן

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן