" 'ויהי בנסוע הארון'. פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ומלמטה (לפני שני הפסוקים 'ויהי בנסוע' 'ובנחה יאמר' מופיעה נון הפוכה וכך בסוף הפסוק השני) לומר שאין זו מקומה. רבי אומר לא מן השם הוא זה (לא זה הטעם) אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו… כמאן אזלא (כאיזו שיטה סוברת המימרא הבאה) הא דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן מאי דכתיב 'חצבה עמודיה שבעה' אלו שבעה ספרי תורה, כמאן? כרבי"  (ילקוט שמעוני בהעלותך)

'חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה, טבחה טבחה, מסכה יינה אף ערכה שולחנה'. שלמה המלך מתאר את החכמה כיוצרת בית להתרחשותה, בית זה בנוי על גבי שבעה עמודים, ובו מכינה החכמה סעודה שלמה הכוללת שחיטת בשר, הכנת יין ועריכת שולחן. כשהכל מוכן לסעודה פונה החכמה אלינו בני האדם ואומרת 'לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי'. השכינה מגלה את עומק החכמה האלוקית בעולם, בבית, דרך 'חצבה עמודיה שבעה', דרך שבעת ימי בראשית. אבל העולם כולו הוא רק הכנה להתרחשות, לתוכן החכמה, וגם כשתוכן זה מוכן ומתוקן לסעודה, עדיין נזקקת החכמה לבחירה האנושית בה, 'לכו לחמו בלחמי ושתו יין מסכתי', הלחם הוא צד החכמה המזדהה עם עצם הקיום, והיין הוא המרחיב את הדעת מהחכמה היסודית אל כל ענפי החיים במלוא עומקם ורוחבם.  

ספר במדבר הוא הספר בו התורה מתגלה בתוך תנועות החיים. ההליכה במדבר התוותה לנו את האופן בו התורה תתגלה בנו לכל אורך החיים וההיסטוריה. חמישה חומשי תורה הם המבט העליון המקיף מראשית עד אחרית, ובתוכם מתבלט ספר במדבר בגילוי כיצד התורה מופיעה ומשפיעה. ייחודו של ספר במדבר היא ההתגלות של חפץ ד' דרך עלילות בניו במציאות הממשית. ספר האבות, בראשית, הוא ספר בו העולם כולו מתנהל בחושך, והאבות הקוראים בשם ד', אינם חלק ממשי מהמציאות ההיסטורית הרגילה. בספר שמות אנו מופיעים על בימת ההיסטוריה אבל מתוך התפרצות ניסית של יד ד' המתגלה, כשהיא המרכזית ואנו רק הכלי להופעתה. ספר ויקרא הוא ספר העומד מעל ההתרחשויות הזמניות, הוא קביעות הקדושה של השכינה שבתוכנו. והנה בספר במדבר מתגלה חפץ ד' דרך ההליכה שלנו, דרך הצרכים שלנו ואפילו דרך התלונות שלנו.

מתוך הלימוד בספר הזה מתברר כי לא חמישה חומשים לנו, אלא שבעה ספרים. ספר במדבר עצמו מחולק לשלושה – במדבר, נשוא והחלק הראשון של בהעלותך הם ההכנה למסע בני ישראל. החלק האחרון הוא ה'בפועל', 'ויהיו העם כמתאוננים…', המרגלים, קרח, בלעם וכל המסעות. בתווך מופיעה הנשמה 'ויהי בנסוע הארון' זוהי מהות הנסיעה, גילוי נשמת התורה במציאות דרך עלילות בני האדם. התורה מתגלה בנו בעצם החיים שלנו עוד הרבה לפני בחירתנו והרבה לפני תודעתנו הגלויה. 'לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן'. התורה בשיא גודלה ניתנה דווקא להולכי המדבר. ההליכה במדבר והחניה במדבר מהווה את הנגיעה הראשונה במציאות בצורה פנימית עליונה. ההליכה על פי ד' והחניה על פי ד' יוצרת מתווה שבו כל תנועת חיים נובעת מחפץ ד', והתורה המיישרת את הדרך, המסלקת את שונאי ד' ושונאי ישראל, מגלה את ההתאמה המוחלטת בין העולם כשהוא מנוקה מסיגיו לבין הופעת עם ישראל.

כשהגענו אל המנוחה ואל הנחלה, אל ארץ ישראל ומקום המקדש הסרנו את הבדים מעל כלי קודש, סוף סוף הגענו אל הקביעות ואל המנוחה. אך הבדים לא סרו מעל ארון הברית. באופן פנימי אנו ממשיכים לנוע, והארון שולח את קווי אורו מבית המקדש אל כל ארץ ישראל, קווים שמתוכם אנו נמשכים בעבותות אהבה לעלות שלוש פעמים בשנה אל בית ד', ומשם שואבים אנו את מהות החיים המתגלה אחר כך בכל נתיבות החיים. התנועה המדברית נשארת בנו, עד שבכל פעם שנפתח ההיכל בבית הכנסת אנו אומרים 'ויהי בנסוע הארון'. התורה המופיעה בנו מפעימה אותנו, מגדלת בנו את אותה תנועתיות חיונית, ונותנת ערך אלוקי לכל תנועות החיים.

רבי, רבי יהודה הנשיא, מברר כי לב התורה הוא הספר החדש הזה, 'ויהי בנסוע הארון', ומלב זה מתחדש חידוש של שבעה ספרי תורה. רבי יהודה הנשיא מגלה שמתוך עומק התורה שבעל פה אנו מתבוננים אחרת על התורה שבכתב, ומוצאים בה לא רק נקודה עליונה העומדת מעל החיים, אלא התורה עצמה היא הנותנת את התוכן של העולם ומגלה את ההתאמה של העולם לחפץ ד'. שבעה עמודים אלה מגלים את התוכן של בריאת העולם. לא רק הכנה יש בהם, הכנה לסעודה התלויה בבחירתם הטובה של בני אנוש, אלא תנועה אדירה עצמית המתגלה גם דרך הבחירה הפרטית של כל אחד, אבל קודם כל היא נותנת מהות, קיום ופשר למציאות כולה. הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם, ומתן תורה חזר וגילה את היכולת לגלות בתודעה ובחיים את חפץ ד' העליון. התאמה זו מתגלה דרך מהלכי ההיסטוריה של עם ישראל, ומתגלה ביתר שאת כשחוזרים אנו להינטע בארצנו ולשוב אל המנוחה ואל הנחלה.

שבת שלום