כל הפוסטים בכללי

כשרוצים לרתום שור לחרישה שמים עליו עול. עול זה מטה ומוריד את ראשו של השור כלפי מטה ובכך מנתב הוא

הזמן בשנה; המקום בעולם; האדם בנפש. הזמן - ל"ג בעומר, כשפסקו תלמידי רבי עקיבא למות, מיתה שנגזרה עליהם בגלל שלא

המועדים מתגלים דרך הזמן הטבעי. הילוכם של גרמי השמים – סיבוב כדור הארץ מסביב לשמש וסיבוב הירח מסביב לארץ –

הצדוקים והבייתוסים שאינם מאמינים בעולם הבא, יצרו יחס של מרחק מרבונו של עולם. גורסים הם כי אין לנו אפשרות להתקרב

כשאנו מוצאים דעות כוזבות המהרסות את העולם, זה סימן שיש להם כח פנימי גדול. לכן הרב קוק דן על מקור

רבונו של עולם מודיע לנו כשנבוא לארץ כנען הוא יתן נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם. נחלקו תנאים במסכת סנהדרין (עא.)

מתוך רוממות יום הזכרון אנחנו ניגשים לעסוק בקדושת יום העצמאות. מהי הקומה החדשה שנתחדשה עלינו ביום העצמאות, מהו 'עיצומו של

עומדים אנו על סיפו של היום הקדוש, על סיפה של ראשית שנה לאומית. חוזרים אנו לאותו יום ראשון, ערב שבת

עומדים אנו בסיפו של היום הגדול, בנקודת המעבר מיום הזכרון ליום העצמאות, בוי"ו החיבור שבין שני אלה התכנים, שתי צורות

עומדים מולנו 'מזנבי מחנות', רשעים שאיבדו לכאורה מטרה. עומדים מולנו בנסיונות לפורר אותנו מבפנים. עלינו לזכור שזבוב אין לו כח