
התהוות, לפרשת כי תבוא
היותנו גוי אחד בארץ מגלה ומאמתת את האחדות האלוקית המופיעה מבעד לכל הסתירות והניגודים. ולכן בראש השנה שעיקרו בארץ אשר
היותנו גוי אחד בארץ מגלה ומאמתת את האחדות האלוקית המופיעה מבעד לכל הסתירות והניגודים. ולכן בראש השנה שעיקרו בארץ אשר
מגמת החיים היא לקדש את השם. קידוש ד' משמעותו יצירת תנועה מתמדת של הופעה שאינה מותירה חלל ריק הפנוי חלילה
המפגש שלנו עם בריאת העולם הוא מפגש של סוד, של סתר, של צנעה. המפגש של החוזים בכוכבים הוא מפגש היוצר
פרשת ראה היא הפרשה המכניסה אותנו לארץ ישראל ומתארת את חיי הקודש והחול בארץ ישראל. הפרשה מעמידה במרכז את הבחירה
עולם הקודש הינו עולם של חיים. כמה קל ליפול למהמורת ההשוואות בין קודש לחול ובזה להמעיט את יכולת ההקשבה. בטעות
דווקא מתפילה אשר כזו, מאי התקבלותה של תפילתו, אנו למדים שעיקרה של תפילה אינה איזו התוצאה החיצונית, כלומר התמלאות המאוויים
הקדוש ברוך הבטיח לאבות לתת להם את הארץ, והלא מתו לפני נתינת הארץ לבני ישראל? מכאן מדייקים חז"ל שנשמותיהם של
הצמאון לאלוקים שאינו יודע גבול, מתגלה פעמים רבות בעצם היותו בחיפוש. אישיותו של הצמא מתאפיינת בניסיון מתמיד להעמיד את עצמו
הצמאון לאלוקים שאינו יודע גבול, מתגלה פעמים רבות בעצם היותו בחיפוש. אישיותו של הצמא מתאפיינת בניסיון מתמיד להעמיד את עצמו
מרכז עבודת ד' היא לנסות ולהתאים את הליכתנו בעולם אל המקצב האלוקי הכמוס. התאמה זו יוצרת מצב בו, בעצם הליכתנו,