
שחוקו של משיח, לפרשת וירא
מתי אנו צוחקים? כשאנו נפגשים עם תוכן שמחד אנו מרגישים עומק של שייכות אליו, ומצד שני כשאין אנו מסוגלים לעכל
מתי אנו צוחקים? כשאנו נפגשים עם תוכן שמחד אנו מרגישים עומק של שייכות אליו, ומצד שני כשאין אנו מסוגלים לעכל
אברהם אבינו מוותר על המדרגות העליונות של גילוי האלוקות על מנת לקחת עימו את לוט. לוט, כאביו הרן בנוי מטוב
הארץ היא אותה מהות עליונה המקבלת אל תוכה את כל המגמות האלוקיות העליונות ומוציאה אותן אל הפועל מתוך אחדות גמורה.
לפני שמזכירים את תולדותיו של אדם, את לידת שת, מזכיר לנו רבונו של עולם את מהותו של האדם. לפני שאנו
הפער בין האמונה הפנימית לבין נתיבותיה בחיים, בין שתי הדיברות אותן שמענום מפי הגבורה לבין כל פרטי התורה, יצרה מצב
התוכן הפנימי של נטילת לולב הוא המשך של פעולת הימים הנוראים. הסוכה, שהינה זכר ליציאת מצרים, מגלה לנו תוכן עליון
כל עוד יש שגגות בישראל, הרי שחטאים אלה יוצרים מצב בו יש החטאה, אין התכווננות מוחלטת לרצון ד'. להיות יכול
תהליכי הגאולה יוצרים את התשתית למפגש עמוק עם רבש"ע. ההבנה כי אין לנו לחפש שום פתרון זמני וחלקי אלא להישען
כשרוצים באמת לשוב, אע"פ שמעוכבים בשביל כמה מניעות... אע"פ שהעכוב הוא גדול מאד והלב מוכרח להיות נשבר מפני ידיעת גדל
דווקא יראת השמים הפרטית הזו, שהתמודדה שנים רבות עם קשיי הגלות ולא שינתה את טעמה, התמידה את היחס לאלוקות עד