" 'ויאמר יעקב אלוקי אבי אברהם ואלוקי אבי יצחק, ד' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך' – ויאמר יעקב אלוקי אבי אברהם שהוא אלוקי אבי יצחק…" (על פי תרגום יונתן בן עוזיאל)

מילה אחת קטנה מוסיף יונתן, המלמדת את השינוי הגדול שחולל יעקב אבינו – עם כל הניגוד הנראה לכאורה בין הנהגת אברהם אבינו שקראו לקב"ה הר, להנהגת יצחק שקראו לקב"ה שדה, עם כל הסתירות הנראות בין מידת האהבה של 'אברהם אוהבי' למידת היראה של 'פחד יצחק', עם כל זה זו אותה דעת אלוקים, אלוקי אבי אברהם הוא הוא אלוקי אבי יצחק. תפיסה חלקית באלוקות גם אם אינה מובילה לאלילות, אינה יכולה לחבוק עולם ולשאוף לתיקונו. אברהם המתברך במילה 'בכל' ויצחק המתגלה במילה 'מכל' משתכללים ביעקב המגלה את התכונה העצמית של 'כל'. אותה יכולת הכללה עליונה שהחלה להתגלות באברהם ויצחק, מתגלה בשלמותה אצל יעקב ומאחדת את כל ההפכים. יעקב אבינו המתפלל להציל את כל מחנהו הנראה לכאורה כשני מחנות, פונה לרבש"ע ואומר כי דרכו מתגלה אופן של עבודת ד' שלכאורה אינו חדש, אלא הוא סיכום של כל מה שנתגלה עד עתה, אבל באמת הסיכום עצמו הוא חידוש, הוא מוציא תמצית עליונה של אחדות שלכן היא מסוגלת להתרחב ללא גבול ולהציל את הכל. מיטתו של יעקב שלמה וכל זרעו הם חלק משלמות ההופעה של האחדות העליונה ולכן אין הוא מוותר חלילה על אף אחד, אף במצב המאוים בעומדו מול עשיו המרחיב גבולו, האומר 'יש לי רב'.

אמנם מחשבה עליונה זו מתעכבת מלהופיע בגלוי. ההליכה של יעקב לשפוט את הר עשיו, אינה רק איטית, 'ואני אתנהלה לאיטי', אלא גם בצליעה 'והוא צולע על ירכו'. המלאך הצליח לעכב את ההליכה הישרה בדרך העולה בית ד'. ההתנהלות ההיסטורית הופכת להיות מסובכת, ואדרבה מתוך צליעה זו מתגלה מפעם האחדות שאינו פוסק. גם המפגש שבין עשיו ליעקב מוליד פגימה קלה. עשיו מנסה לנשוך את יעקב בצווארו ושיניו נושרות. הצוואר הוא נקודת הקישור שבין המחשבות העליונות המופשטות לבין גילוין בגוף ובחיים. עוד לפני שיעקב נמצא בתנועה, מופיעה פגימה קלה הבאה מעצם הניגוד לעשיו, מעצם הצורך להיפרד ממנו. הצפייה לתיקון עולם הופכת להיות עתידית, וממילא היא משפיעה איזו חולשה על היכולת לנהל אפילו את חיי ההווה. ויבכו – עשיו בכה על צער שיניו ויעקב בכה על הצער של צווארו. (על פי יונתן). לכן אותה יציאה של דינה מתגלה בצורה חיצונית של ראיית מנהגי בנות הארץ, ותצא דינה.. לראות במנהג בנות עם הארץ (שם). תכונת הקישור והחיבור הפנימי המתגלה בשלמותו של יעקב הבא לשכם ומוצא את חן העיר הפנימי 'ויחן את פני העיר', מתגלה בזרעו בצורה גלויה הסותרת את הפנימיות ומצריכה מאבק גדול כדי לברר ראיה זו שאינה ראיה של 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם- זו זנות' חלילה, אלא ניסיון פנימי לקלוט את תמצית הטוב שבכל העולם, את נקודת 'הבו לד' משפחות עמים הבו לד' כבוד ועוז', ניסיון שעם כל כישלונו, אין הוא מעיב על המגמה הפנימית, וה'כזונה יעשו את אחותינו'.

יכולת זו התגלתה בצורה החיובית בחניה בסוכות ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות – ובנה שם בית מדרש..(שם). העראיות החסרה של המקום הנקרא סכת בכתיב חסר, משתלמת מכח עמל התורה של יעקב אבינו. כשהוא נפרד מעשיו הוא בונה בית מדרש, הוא מחדש תורה הרואה את העולם כולו כדירת עראי, לא כתוצאה מחולשה, אלא כתוצאה מהופעת רצון עליון הרואה את כל העולם העובר, כשלל גילויים של רצון אלוקי, כהופעה של לכתחילה, דווקא מתוך אי הקיבעון, ולכן הוא קורא למקום סכות בתוספת ו', והסוכה, היא תכונת הראיה הפנימית, 'יסכה –שסוכה ברוח הקודש', החודרת מבעד לכל החזיונות החושיים מלאי הניגודים והסתירות מחברת אותם בויו המחבר, ומגלה את כבוד המקום ב"ה. ומכאן לניצחון על המוות. הקב"ה מלמדנו בספר בראשית חוקים נאים ומצוות יפות, מלמדנו ברכת חתנים בברכתו לאדם וחוה, מלמדנו לבקר חולים אצל אברהם אבינו, ועוד לימדת לנו לברך את האבלים מאבינו יעקב הצדיק כאשר נגלית עליו בבואו מפדן ארם כאשר קרה לדבורה המגדלת של רבקה כדרך העולם ומתה עליו רחל בדרך וישב לו יעקב אבינו צועק ומקונן לה, סופד ובוכה ואתה רבון כל העולמים במידת רחמיך הטובים נגלית עליו וניחמת אותו וברכת אבלים ברכת אותו על אימו… (תרגום ירושלמי ל"ה ט'). יעקב  אבינו מסוגל לראות את האחדות האלוקית המופיעה אפילו דרך הס"מ הנאבק עימו ולברך אותו, ויברך אותו שם – יעקב (יונתן), ומסוגל לקבל את ברכת הקב"ה בעת אבלותו, לזכות להשראת שכינה שאינה באה אלא מתוך שמחה, גם בעת החושך הגדול ביותר.

ומכאן מתחיל לבנות יעקב את צפיית אור החנוכה גם בעת הסתר פנים גדול. ויצב יעקב מצבה במקום אשר דיבר איתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצוק עליה שמן – ויסך עליה נסך יין ונסך מים כי כן עתידים לעשות בחג הסוכות ויצוק עליה שמן זית (יונתן). בונה יעקב את צפיית חג הסוכות המרכזת את כל באי עולם בשבעים הפרים שכנגד אומות העולם, ובברכת הגשם על העולם כולו, ובנסתר יוצק הוא שמן זית להכין את אור ימי החנוכה.

שבת שלום