משרך את דרכו בכבדות. מתרחק אט אט מן העיר בה קיווה למצוא סיום לטלטולי הדרכים, טלטולים אותם הוא נושא בכאב כבר כמה שנים מאז פטירת רבו האהוב. את קשיי הדרכים, את הניתוק ממשפחתו, הוא קיבל באהבה, הוא גם הרגיש שהבטחת פרנסתו אותה קיבל מרבו נושאת פירות, אם כי הרגיש תמיד כי דבר מה נעלם וטמיר גנוז בצורה זו של פרנסה. עת היה עובר ממקום למקום, נושא מדברותיו ובעיקר מספר סיפורים על רבו, רבינו הקדוש רבי ישראל בעש"ט, היה מרגיש איך עצם הסיפורים לבדם יש בהם כדי לעורר את ישראל לאהבת אביהם שבשמים. בשתיקה היה מקבל שכר טרחתו, ומרגיש שאין פרנסתו הנושא, אף שרבו כך ציווהו, אף אין הסיפורים הנושא, אף שכך אמר לו רבו, באותו יום מר ונמהר, יום בו התערבה שמחת מתן תורתנו בהסתלקותו של אותו צדיק לחיי עלמא.

להורדת החוברת המלאה לחץ כאן