
הצעה לסדר
כל אחד מאיתנו מצֻוֶה לקדש את היום, לתת לו משמעות מיוחדת ונשגבת. יום של חירות. חירות שהחלה ביציאת מצרים, אך ממשיכה לפַעֵם בעולם ולשחררו עוד ועוד ממוגבלותו. לכן כל שנה אנו מזכירים זאת מחדש בליל הסדר, ביום בו מגיעה פעימה חדשה של חירות לעולם.
'סימניה' המתמצתת את מהלך הסדר, מהו עניינו של כל סימן, ואת מהלך ההגדה. את הסימניה ערכו תלמידי הישיבה מתוך שיעוריו של הרב נתן על ההגדה.

האור שבסתר
"אסתר מן התורה מנין" אסתר למדה ליצור מהפכים כאלה – מתוך התורה, אסתר המכנסת את כל היהודים "לך כנוס את כל היהודים", שואבת חילה מהעתיד, ובונה בקרבנו את היכולות הנפשיות והרוחניות לעמוד בצל גללי חמורו של משיח.
להמשך קריאה:

רשפי אהבה
מערך היחסים שבין התשובה לזמן מתברר מתוך שמחה ומסירות נפש. בירור זה, הנוגע במעט במהותם של זמני הקודש, חותר לשנות את בסיס התפיסה הרגילה של תהליך התשובה, ואת יכולותינו להביע תוכן זה בזמן. שינוי זה מעמיד במרכז עבודת התשובה את מסירות הנפש הבאה מתוך שמחה גדולה.
להמשך קריאה:
רשפי אהבה – לחץ כאן להורדה

והיה אור הלבנה כאור החמה
קדושת ימי פורים, החופש המוחלט של גילוי העצמיות בלא שום מונע, "הדור קבלוה בימי אחשוורוש", מבררת כי האור הגנוז הוא המחיה את המאורות ובאמת אור הלבנה כאור החמה , ושני המלכים משתמשים בכתר אחד ויונקים מאותו אור גנוז ואדיר המופיע ממרום המתגבר על כל משברי ים.
להמשך קריאה:

סדר ט"ו בשבט
"בשביל לזכות לעיניים של ארץ ישראל, צריך מדרגה מיוחדת. העיניים של ארץ ישראל הן אלה הרואות את הטוב הגנוז בכל, את המטמוניות שבארץ ישראל החומרית ממש".
להמשך קריאה:

שירה ליופי וחיים - ימי השובבי"ם


סיפור חייו - סיפורים מהבעל שם טוב
משרך את דרכו בכבדות. מתרחק אט אט מן העיר בה קיווה למצוא סיום לטלטולי הדרכים, טלטולים אותם הוא נושא בכאב כבר כמה שנים מאז פטירת רבו האהוב. את קשיי הדרכים, את הניתוק ממשפחתו, הוא קיבל באהבה, הוא גם הרגיש שהבטחת פרנסתו אותה קיבל מרבו נושאת פירות, אם כי הרגיש תמיד כי דבר מה נעלם וטמיר גנוז בצורה זו של פרנסה. עת היה עובר ממקום למקום, נושא מדברותיו ובעיקר מספר סיפורים על רבו, רבינו הקדוש רבי ישראל בעש"ט, היה מרגיש איך עצם הסיפורים לבדם יש בהם כדי לעורר את ישראל לאהבת אביהם שבשמים. בשתיקה היה מקבל שכר טרחתו, ומרגיש שאין פרנסתו הנושא, אף שרבו כך ציווהו, אף אין הסיפורים הנושא, אף שכך אמר לו רבו, באותו יום מר ונמהר, יום בו התערבה שמחת מתן תורתנו בהסתלקותו של אותו צדיק לחיי עלמא.